דחוף - גבולות התערבות של עו"ס מהרווחה

שלום לכם, מספר שאלות קטנות. רקע. מסיבות שאינן מבחירתנו פנתה אלינו לפני מספר חודשים עו"ס מהרווחה, לשם "הגנה על בתנו". לא אפרט כאן מה הביא אותה לפנות אלינו, רק אציין שהיא מבחינתה מלאה את תפקידה בזה שפנתה, אבל מי שפנתה אליה והחלה את המהלך אמנם לא בצעה עבירה חוקית שניתן להוכיחה, אבל ללא ספק בצעה עבירה מוסרית (ידעה שהיא פונה על סמך שקרים ומתוך מטרה ברורה לפגוע בנו). אז הפניה של העו"ס אלינו הייתה במקום, אך אני חוששת שבדרך טפולה בנו היא נוהגת שלא על פי סמכותה, ואת זה ברצוני לברר כאן. בנושא המראה של הילדה ושלנו. אם יש הסכמה שאין בעית היגיינה ואין כינים 1) האם יש לעו"ס הזכות להתערב בענין התסרוקת של הילדה (עד כמה היא מסורקת - אין ויכוח אם היא מסורקת, רק אם מספיק ואם התסרוקת לטעמה)? 2) אם הילדה ואנחנו לבושים בהתאם לעונת השנה, אבל בבגדים שאינם לטעמה האישי של העו"ס (ואולי גם לא לטעמם של עוד כמה אנשים, אבל כן לטעמם של אנשים אחרים וביחוד לטעמנו) האם יש לעו"ס הזכות להתערב ולאיים כי תנקוט כנגדנו פעולות אם לא נשנה את לבושנו? 3) אם הילדה מאוד בריאה, בעקרון, אבל הייתה מצוננת (נזלת בלבד) ולכן היה לה מעט יובש ופצעון יחיד בין הפה לאף (אגב פצעון טרי) העו"ס יכולה על סמך זה לטעון שמדובר בהזנחה? לגבי חיי החברה של הילדה. אם הילדה בחינוך ביתי (שלטענת העו"ס היא לא מתנגדת לזה, ובכל מקרה עומד להתקבל אישור), נפגשת כמעט כל יום עם ילדים ליד הבית וגם פעם בשבוע עם ילדי חינוך ביתי, וכל הזמן אנחנו יוזמים פעילויות נוספות שמרחיבות את קשריה. עד כמה מותר לה להתערב ולדרוש פיקוח מצידה על שבאמת יש לילדה חברה ולכפות עלינו "מטפחת" בניגוד לרצוני ולרצון הילדה? אשמח בכלל לדעת מהם הגבולות ומה אסור לעו"ס לעשות, ואם היא עושה דברים שמעבר לסמכותה ונראה לנו שאנחנו ניזוקים מכך, מה ביכולתנו לעשות. ומה בדבר זה שהיא גורמת כל פעם מחדש למריבות קשות בין בעלי לביני, מריבות שמזיקות לילדה ולא היו מתרחשות ללא התערבותה (רוב הזמן החיים במשפחתנו מאוד נעימים, אבל כל פעם לאחר מפגש עם העו"ס מתרחשת אצלנו מלחמת עולם מילולית אם כי ללא שום פן של אלימות, רק מריבה מאוד לא נחמדה). מצפה לתשובה בהקדם

שלום. חוק הנוער [טיפול והשגחה 1960 ]מאד ברור. קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה. 1] לא נמצא אחראי עליו. 2] האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה . 3]הוא עשה מעשה פלילי 4] הוא נמצא משוטט ,פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער . 5] הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה . 6] שלומו הגופני נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת. הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת גמילה. באשר לשאלותך ,על פניו בלי להכיר את המקרה ומתוך תמונת המצב כפי שאת מתארת אין מקום להתערבות של העובדת הסוצאלית. בכל מקרה כאשר יש שאלות לגבי היותו של הקטין נזקק, פקידת הסעד לחוק הנוער המכירה את החוק היא זאת שאמורה להיות בקשר על המשפחה . מיכל

תודה על תשובתך, אבל מתשובתך אני לא מצליחה ללמוד איך אוכל לדעת אם סביר שפקידת הסעד חורגת מסמכותה ואולי אף עושה דברים שלא כדין ועלי להתלונן כנגדה, או שלמרות אי הסכמתי עלי לציית לה כי זה לטובת משפחתנו. האם שיקול הדעת שלי, שאחרים לא מפקפקים בו, וגורם לי לחוש שהיא לא פועלת בהתאם לסמכותה (ואף מסכנת את בתי ומשפחתי) מספיק כדי לפנות? עכשיו נאמר שפניתי למי שמעליה, ברור שהתוצאה תהייה אחת מאלה: סגירת התיק, המשך הטיפול בנו ע"י עובדת אחרת, היא תמשיך לטפל בנו לאחר שתקבל הנחיות לפעול כדין או שיאמר לנו שהיא פועלת כראוי. נאמר ואחת משתי האפשרויות הראשונות תקרינה, ומנסיוננו נחשוד שלא רק בענייננו היא פועלת שלא כדין, איך מונעים את המשך עבודתה ואת פגיעתה גם במשפחות אחרות? אם האפשרות האחרונה תצא ועדיין זה לא יראה לנו, יש ערכאה עליונה יותר שניתן לפנות אליה?