בעיות דיור אצל חולי OCD

אני רוצה לספר על מצוקת הדיור אצל חולי OCD. בחורה צעירה עם הפרעת OCD הסתכסכה עם הוריה על רקע סימפטומי ה-OCD ונאלצה לעזוב את ביתה. כבר כמה ימים שהיא ללא קורת גג וכל יום היא צריכה לחפש איפוא לישון. בחורה אחרת עם אותה הפרעה, גרה בבית הוריה אך אינה מקבלת את היחס וההבנה שהיא כל כך זקוקה להם, וחיה במצב מאוד מדכא ואינה יודעת היכן למצוא מעט רווחה. מישהו אחר שבשל אותה הפרעה אינו רוצה לגור עם אנשים "רגילים" כי יצטרך להסתיר מהם את סימפטומי ה-OCD ועם נפגעי נפש מסוגים אחרים אינו יכול לגור כי הם פוחדים שהוא יתפוס כל היום את המקלחת. הוא מתארח אצל ידידה אבל מרגיש מאוד מאוד לא נוח, בגלל שהוא מרגיש כמו "שפוט" שלה, כי הוא גר אצלה על בסיס של אירוח ולא על בסיס של זכויות מלאות, וזה נותן לו הרגשה מאוד מאוד זיפתית. יש עוד מקרים שידועים לי הקשורים למצוקת הדיור אצל חולי OCD הנובעים ישירות ממחלה זו. מצד אחד הם מתקשים לגור עם ההורים, ומצד שני, לחולי OCD יש "מנטליות" אישית שונה מאוד מזו של נפגעי הנפש "הקלאסיים" ולכן גם אינם מוצאים עצמם משתלבים במסגרות הדיור המיועדות לנפגעי נפש. אמנם הרחבתי עם הרבה דוגמאות, אך הסיפור הראשון על הבחורה שכרגע היא ללא קורת גג בגלל סכסוך עם הוריה, זה דורש פתרון דחוף ומיידי. א. מה היית מציעה לאותה בחורה לעשות? ב. מה אפשר להציע "בגדול" לחולי OCD המתקשים לגור עם ההורים, אך גם אינם מתאימים למגורים במסגרות המיועדות לנפגעי נפש? על עצמי: אני פעיל זה מס' שנים באופן לא פורמלי למענם של חולי OCD, ונתקל רבות במצוקות הייחודיות לחולי OCD, הדורשות גם כן פתרונות ייחודיים. תודה, רועי

שלום רב רועי, אכן זו אינה הפעם הראשונה שאני שומעת אודות מצוקות הדיור של בעלי הפרעה של OCD, אולם אלא מביניהם שהתעקשו ונלחמו ככל הידוע לי קיבלו פתרון של משרד הבריאות (דיור מוגן) או מאידך דירת לווין. לגבי הבחורה הספציפית, לדעתי עליה לפנות לעובדת הרווחה שמטפלת בה בלשכת הרווחה האזורית (וכולי תקווה שאכן יש כזו), לשטוח בפניה את המצב ולבקש פתרון, אפילו זמני. כמובן שיש מקומות כמו "בית השאנטי" בת"א, אבל אני לא בטוחה שלמקרה הזה זה פתרון נכון. לסיכום, יש לערב איש מקצוע מהמגזר הציבורי כך שיוכל לערב את כל המערכות הציבוריות הדרושות (רווחה, בריאות, שיכון) לצורך סיוע מהיר ויעיל לבחורה. בברכה, טלי פרידמן