הקמת מקלטים לצעירים מוכים / משפחות אומנות

שלום למנהלות הפורום מיכל דגני וענת יריב . אני בחורה בת 37 ו(עדיין ) ילדה מוכה . יש לציין שגם עברתי בצבא חוויה קשה של אלימות שאותה לא אפרט כרגע , אבל מה שהכי כואב לי הוא שלא נראה לי שאצליח לפרוץ את מעגל הקסמים - מעגל האיימים של חיי ( ניסיתי לברוח דרך שנה אחת של נישואים , אבל זה היה כמו ליפול מן הפח אל הפחת ובסוף התגרשתי וחזרתי לבית הוריי , מהעדר אמצעים כספיים ) . לדעתי ( אני מקווה שזה לא נשמע הזוי ) , צריך להקים מקלטים אפילו לצעירים מוכים ( בגילאי 40-20 ) , כי זו פשוט שטות לחשוב שצעירים אחרי צבא כבר ידעו להסתדר בחיים ( ולשכור דירה זה פתרון זמני ושטחי לבעייה , '' פיתרון '' יקר שגם בו יש סכנות מסויימות כמו שכנים איומים ודפקטים בדירה ) . עכשיו ישנה עוד מכשלה שמונעת מילדים מוכים לזעוק את כאבם והיא ''חוק הגנת הפרטיות '' שהוא מיסודו מוסרי וצודק , אבל באופן אבסורדי , מונע מילדים מוכים לתעד ולצלם את האלימות כנגדם . לצערנו , כל עוד שאין שר /ת רווחה במשרה מלאה במדינת ישראל , סוגייה חשובה זו , לא תטופל . בתודה , אורנה .

אורנה שלום. גם מקלט לנשים מוכות הוא פתרון זמני , מעבר למקלט יש עבודה גדולה ומתמשכת של שיקום פסיכולוגי. טיפול פרטני או קבוצתי הוא נדבך חשוב בדרך לפריצת מעגל האלימות . בהצלחה מיכל