אכילה כפייתית
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
אכילה כפייתית היא דבר נוראי גם אם זו רק תקופה זמנית היא עדיין דבר נוראי. אני לא רוצה לתאר את הבושה והשנאה העצמית. את ההתלהמות על חוסר השליטה. את הרצון להזיק לגוף את הפחד להתקל בחוסר הבנה גם בטיפול אני עומדת כדי שלא תראה את השומנים שלי נשפכים ככה על הכסא שלא תגיד ששמנתי הרבה שלא יאשימו אותי בצרות העולם יש לי מספיק משל עצמי עכשיו אי אפשר לטפל בבעיה הזו אני מיואשת לילה טוב
לקריאה נוספת והעמקה
פז יקרה, תחושותיך נשמעות קשות מנשוא, השנאה העצמית, חוסר השליטה, הפחד מחוסר הבנה... אולם עצם העובדה שאת בטיפול כבר יש בה מעין הצהרה של התמודדות, קשה ככל שתהא, אך התמודדות. ברור שיש רגעים של שבירה, של יאוש, אבל יש גם המשך. המטפלת שם בשבילך, גם ברגעים אלה (אני מקווה כך לפחות). אני מאחלת לך ימים של שקט, טלי