יש לי שאלה

שלום. יש לי ילדה בת 8, בכיתה ב'. לפני כשנתיים בעלי ואני נפרדנו, ורק לפני מספר חודשים הסתיימו כל התהליכים וכעת אנו גרושים. הגירושים היו קשים, ומאז הקשר של ביתי עם אביה אינו יציב. לאחרונה קיימת רגרסיה בהתנהגותה (איתי בלבד), ומכיוון שהיא משתמשת בתכנים קשים אני מודאגת- היא אומרת שהיא מרגישה בודדה, היא אמרה שהמשאלה שלה למות (פעם אחת), אני חייבת לציין שהתפקוד שלה בבית הספר, ועם חבריה הוא מצויין, כלומר: אם היא לא הייתה מדברת על קשייה היה קשה להבחין במה שמתחולל בתוכה. האם יש מקום לדאגה? או שהשגרה מאפשרת לה לבטא את קשייה ופשוט מה שנדרש ממני להכיל את המקומות שלה?

ליאת שלום רב, קשה לי לומר לך מה רמת הבעייתיות של בתך, והאם יש צורך העירוב של איש מקצוע. כתחנה ראשונה הייתי ממליצה לך להתייעץ עם יועצת בית הספר של בתך, ואולי יחד איתה לחשוב האם הקושי הנוכחי דורש התערבות נוספת, פרט אליך. גמר חתימה טובה ושנה טובה, טלי