ל אני
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
תודה על תגובתך אני חושבת שהיום (אני כבר לא ילדה בת 20) כן יש לי את הכוח, לא רק את הכוח אלא הרצון העז להתעמת עם עברי דרך טיפול באחרים. זה מן מפגש מתבקש שחיכיתי לו שנים אך רק היום אני בשלה להתמודד עמו. היום אני כבר אמא, אני במקום אחר. חוויות שאת עוברת מחזקות/ בודקות את העבר , בעיקר מול הילדים. השאלה שלך לגבי מה אני רוצה שהילדים שלי יעשו מאד "קוממה" אותי. החלום שלי הוא שילדי יעשו מה שטוב להם וילמדו רק מה שליבם מנחה אותם.(מה שלא נתנו לי, אותי הנחו מגיל מאד מוקדם, היום אני בהיי-טק , הגעתי לזה דרך מסלול שהוכתב לי בתכון והיום אני רוצה לשנותו). אני חושבת שהמפגש הזה שלי עם הזולת מהפן של העזרה, היום הוא הכרחי אצלי, בעיקר כדי לסגור מעגל של חיפוש עצמי, של התמודדות עם כאב פנים מול פנים. תודה חלום
חלום יקרה, הנה התשובה במלוא הדרה. את עצמך כותבת שהמפגש עם הזולת מהפן של העזרה הוא הכרחי אצלך. את נשמעת אישה חזקה, שעברה הרבה ועשתה דרך ארוכה להגיע למה שהגעת כיום. אני מאמינה שהלימודים עשויים להוות לך בדיוק את אותו מקור להתמודדות עם עברך, כמובן תוך שימת דגש משמעותית על התהליכים שאת עוברת, ואולי תוך כדי שילוב של טיפול נפשי עבורך (שזה תמיד טוב...). שיהיה בהצלחה, טלי
מנהל פורום עבודה סוציאלית
