לימודי עבודה סוציאלית - התלבטות

אשמח לעזרתכם בהתלבטות שיש לי לגבי לימודים... אני נמצאת על פרשת דרכים היות וסיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות, ומתלבטת במה להמשיך הלאה. חשבתי על לימודי ביבליותרפיה (תואר שני) באוניברסיטת חיפה וכמו-כן גם על לימודי עבודה סוציאלית. התסכול הוא, שעליי לעשות הסבה לעבודה סוציאלית ובתום שנתיים לקבל (שוב!!!) תואר ראשון. מצד שני, היתרון הוא שיהיה לי מקצוע ביד... שאלתי היא, מה עוד אפשר לעשות עם תואר בעבודה סוציאלית, מלבד להיות עו"ס ולקבל שכר זעום (מה לעשות? זוהי המציאות העגומה...). האם אפשר להיות מנחה קבוצות, או שצריך לעבור לשם כך קורס ספציפי בהנחיית קבוצות? האם בתור עו"ס אפשר לפתוח קליניקה לאחר לימודי תואר שני וניסיון בשטח? ובכלל, למה כדאי ללמוד עבודה סוציאלית, מלבד הסיפוק הנהדר שיש בלעזור לזולת? והרי שבשביל לעזור לזולת לא חייבים בכלל ללמוד, אפשר לעשות זאת גם בהתנדבות (דבר שאני עושה מזה זמן רב). איך הופכים להיות מטפל זוגי? מה צריך ללמוד לשם כך? זה הזמן שאחליט כבר מה אני רוצה להיות "כשאהיה גדולה...", אבל אני ממש בדילמה. אשמח לקבל כל תגובה שהיא. תודה מראש, עלמה

עלמה שלום רב, אני מבינה את פרשת הדרכים בה את נמצאת. מצד אחד קורץ הרעיון של לעשות לימודי המשך ולצאת עם מקצוע ביד, או מאידך, להשלים שנתיים של לימודים ולצאת עם תואר ראשון (שוב) , אך גם לצאת עם מקצוע ביד. ההבדל בין שני המקצועות (וזוהי דעתי האישית בלבד) הוא בכך שמקצוע הע"ס הינו מקצוע ותיק, אקדמי ובעל איגוד מקצועי ברור וחזק למדיי. ביבליותרפיה היא מקצוע חדש יחסית, איגוד יה"ת שמאגד את כל המטפלים באומנויות השונות הוא עדיין חדש ו"צעיר", ואינני יודעת עד כמה ביקוש יש למקצוע. מקולגות שלי, שעובדות בתחומי התרפיה באומנויות (תנועה, אמנות פלסטית וכו') אני יודעת שיש קושי עצום במציאת עבודה, ויש צימצום משמעותי בתקנים. גם מקצוע הע"ס לא "נהנה" מעודף ביקוש לעובדים, אבל ללא ספק מצב העו"סים טוב יותר מזה של המטפלים באומנויות. ושוב אני מסייגת את דבריי ואומרת שזוהי התרשמות אישית שלי. יכולות ההתפתחות בעבודה סוציאלית, לאחר תואר ראשון (או תוכנית הסבה, היינו הך) הינן רבות ומגוונות: ישנם לימודי המשך בהנחיית קבוצות, טיפול משפחתי, טיפול קבוצתי, טיפול זוגי, וכמו כן גם מגמות לימוד של התואר השני: מגמה קהילתית, מנהלתית, טיפולי, שיקומי ואולי יש עוד מגמות שאינני מכירה. מכיון שכיום עדיין אין חוק שמגדיר את העוסקים בפסיכותרפיה, למעשה מבחינה חוקית, כל אדם יכול לפתוח קליניקה לטיפול, אפילו ללא תואר. לכן פתיחת קליניקה אינה דורשת מבחינה חוקית תואר או לימודים. אני מקווה ומאמינה שאדם שפותח קליניקה לפסיכותרפיה עושה זאת מתוך תחושת מוסריות ומחויבות למקצוע, ולאחר לימודים מתאימים. לאחר התואר השני ניתן ללמוד את תוכנית בית הספר לפסיכותרפיה, וזהו המקום שמפגיש תחת קורת לימוד אחת פסיכולוגיים קליניים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומטפלים באומנויות. בקיצור, אני מקווה שקצת עזרתי, ואשמח לעמוד לרשותך לשאלות נוספות. בברכה, טלי

תודה טלי, על ההתייחסות. נתת לי חומר ל(עוד) מחשבה... יום טוב ושוב תודה, עלמה.

אני בעלת תואר ראשון בלימודי עבודה סוציאלית וכיום לומדת בלימודי חוץ הנחיית קבוצות. לצורך הנחיית קבוצות את חייבת תעודה ולכן תואר ראשון בע"ס לא מספיק. חשוב לי שתדעי שעבודה סוציאלית לא בהכרח מביאה לעבודה בלשכת רווחה בשכר זעום. יש גם חברות פרטיות, קופ"ח וכדומה ויש גם אפשרויות קידום רבות. אם תעשי תארים נוספים, בהחלט תקבלי העלאה בשכר והאפשרויות רבות יותר. חוץ מזה שהלימודים מאד מהנים. מומלץ.