אח סובל מסכיזופרניה ודיור

אחי סובל מסכיזופרניה, המצב שלו מאוד קשה. הוא עבר המון תרופות וההשפעה שלהן עליו הייתה זניחה. הוא בן 26 ולהורים שלי כבר קשה מאוד להתמודד איתו. אני מאמין שהמצב הנוכחי שהוא נמצא בבית הוא סובל וההורים שלי סובלים איתו. האם אתם מכירים מוסדות/הסדרי מגורים או כל דבר אחר שבו אפשר לשכן את אחי כדי שיתנסה בסביבה חדשה ובחיים עצמאיים?

שלום. הנושא של שיקום מתמודדים עם סכיזופרניה בקהילה הוא חשוב ביותר והוא עלה כבר מספר פעמים בפורום. להלן תמצית הדברים. לא תמיד קל לשכנע מטופל שאובחן כסובל מסכיזופרניה להתחיל בהליך שיקומי. מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים (הוסטל או דיור מוגן), תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: 1) כצעד ראשון יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים – אם זה הפסיכיאטר, העובד הסוציאלי או רופא המשפחה. 2) יש לתת הסברים מקיפים על מהות ההוסטל – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. 3) ניתן לארגן ביקורים במספר הוסטלים לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. 4) ניתן להסביר למטופל שהוסטל אינו סוף הדרך – בהמשך ניתן להתקדם לדיור מוגן (דרגת עצמאות גבוהה יותר) ולתעסוקה בשוק החופשי. 5) כמו כן ניתן להסביר שמעבר להוסטל אינו מהווה נתק מהמשפחה כלל ועיקר. הוסטלים נמצאים במרכזי אוכלוסיה וניתן לבקר את המשפחה בכל עת, לבוא לחופשות בסופי שבוע וכד'. 6) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. מומלץ שלועדה יגיעו גם בני משפחה כדי להציג את הצד שלהם. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר