בעיה בתפקוד

לפני ארבע שנים ניסיתי להתאבד אושפזתי במחלקה סגורה ומאז אני לא מתפקדת אני חושבת שעברתי טראומה עקב האישפוז.לא היו לי אף פעם הזיות ובעקבות לפונקס שקיבלתי עברתי 3 ניתוחים במעיים.קשה לי לנהל סדר יום האים אפשר לעזור לי להחלים?

את יודעת...הסיבה העיקרית שאנשים מנסים להתאבד היא אי יכולת לסבול כאב נפשי והדגש הוא על כאב נפשי,כנראה שתוך כדי ההתקף עברת סבל נפשי כואב מאוד ומתמשך, יכול להיות מאוד שלקח זמן עד שאבחנו אותך, לא? ולגבי הטראומה מהאשפוז אני מבין ככה ממך שאת מדברת על ההגדרה באבחנה של תיוג מסויים של "חולת נפש" מבינים את זה בדר"כ בדיעבד, תראי זה יכול להיות מאוד מבלבל אבל יש דרכים להתמודד גם עם זה יש קבוצות תמיכה לנפגעי נפש שיכולה מאוד לעזור לך להתגבר על הטראומה הזאת וכו'... תראי ולגבי הדרך הלאה, מה עושים, כן? מטפלים כמובן ועושים את זה ע"י קודם כל לפני הכול זה התרופות ודבר שני לא פחות חשוב בשביל ההחלמה האישית שלך זה פסיכותרפיה שזה אומר שיחות.... מכיוון שהרבה אנשים נוטים להפסיק עם התרופות שלהם את צריכה שיהיה איתך מישהו לא חשוב מי בדר"כ זה משפחה שיהיו ביחד איתך עם היד על הדופק שילוו איתך את התהליך הזה מישהו שאת תרגישי בטוחה איתו שאת יכולה לדבר איתו על הכול 24 שעות ביממה, ולפני הכול את צריכה כמובן להחליט שאת רוצה להשתקם ומוכנה לקבל על עצמך את העול של שיתוף פעולה. זה ככה בכללי. עכשיו מפוזרות בכל הארץ מסגרות שיקום שילוו אותך בתהליך הזה ואני ממליץ ללכת לשם להתעניין לראות אם זה מתאים לך, בעיקרון מה שעושים שם זה ככה, יהיו שם תרפיה בכול מיני דרכים זה יכול להיות באומנות או בעיסוק עם דברי חשמל וכו'... יהיו שם שיחות עם מטפל זה בדר"כ סטודנטים לעבודה סוציאלית וגם אם את חושבת שקשה לך לשלוף מידע מהזיכרון דברים שאת יודעת אבל יש חומה כזאת שמונעת ממך אז את יכולה לעבוד על זה עם מרפאה בעיסוק על הקוגניציה שלך שזה בעצם זירוז תהליכי מחשבה שגם לפי מחקרים גם עוזר בתפקוד השלב הסופי של השיקום הזה הוא מימון של קורס או בגרויות/פסיכומטרי או תואר אקדמי, כל סוג של לימודים ע"י ביטוח לאומי הקורסים האלה נמצאים או בחיפה - פל"א, או בראשון לציון - אפיק, שם תואלצי לעבור אבחון לראות מה הכישורים שלך וכך להתאים לך או לימודים ו עבודה וגם למילה שלך יש משמעות גדולה אני מליץ בחום ללכת עם תחושת הלב ולא מה שאומרים לך כמובן...עכשיו ככה לפי מה שעברתי ואני החלמתי קלינית מהמחלה, זה ככה יש חוק ברזל שוב לפחות לפי דעתי: מכיוון שאת באה ממקום שאת משתפת פעולה עם המערכת כי מאיזשהי סיבה קשה לך, המטופל, למטפל יש כוח עליך זה יותר מסמכותיות זה כוח שיכול ללכת לשני כיוונים אז כמובן יש גם את הכיוון הרע, אז ככה...החוק אומר שאת במצב של חוסר איזון זמני עם המחלה(הרגע השתחררת מאישפוז) את קשה לך להחליט דברים בסיסיים מאוד בכוחות עצמך את צריכה מישהו שיעזור והדגש הוא על לעזור לך להחליט, לגלות דרכך מהם הרצונות שלך מהם המטרות שלך לטווח הקצר לטווח הארוך וכו' לקחת את הרצון הזה ולעזור לך להחליט בשום פנים ואופן לא להחליט בשבילך, אני יתן לך טיפ שזה יכול לבוא לידי ביטוי נגיד בשיתוף פעולה שיש עם המסגרת שיקום שתהיי בה עם ביטוח לאומי שממן את הלימודים או עוזר לך למצוא מקום עבודה אם המטפלים האלה לוקחים את זה למקום של להחליט בשבילך על מנת לקדם את האינטרסים האישיים שלהם אז הם שוברים את הרצף של תהליך השיקום אז הפיתרון הוא לא ללכת לגמרי בעיורון תוך כדי שיתוף פעולה אלא ללמוד כמה שאת יכולה על המצב השיקומי הזה להעזר בעבר לטיפול שהם מציעים גם בטיפול פסיכולוגי זה יכול להיות בחינם דרך הבית חולים הפסיכיאטרי או ליד מקום מגוריך או באופן פרטי זה איך שאת רוצה, ולהיות מודעת כמה שאפשר לדברים...כמובן לא לשלול מסגרת שיקום כי זה מה שיש למדינה כרגע להציע, טוב זה בערך מה שיש לי להגיד, מקווה שזה יעזור לך בעתיד!! ביי...

ראשית,אני מודה לך מאוד על תגובתך.אז ככה האישםוז הראש ון שלי היה בגיל 24 ואז קיבלתי סיוע מביטוח לאומי והן עזרה מעובדת סוציאלית שלא היתה מקצועית בינתיים השלמתי תואר ראשון וקורס תכנות אתרים אז מביטוח לאומי לא מגיעה לי עזרה לפני ארבע שנים החלטתי להתאבד כי הרגשתי שאין לי מטרה בחיים ואז אשפזו אותי במחלקה סגורה ושם התייחסו אלי באופן מזוויע משם שלחו להוסטל שם לא הסתדרתי ומשם שלחו אותי להוסטל אחר ושם החלו הבעיות במעיים במשך שנתיים עברתי סידרה של ניתוחיםובין הניתוחים אושפזתי במחלקות פסיכיאטריות וזה גרם לי לאיבוד הביטחו העצמי,כעת כבר כ אנמעט שנה אני מתגוררת במגורים טיפולייםשם עושים בשבילך הכל לכן בגלל השיעמום בחרתי לעבוד בשתי עבודות ובין העבודות אני משועממת אין לי מטרה אני לא יודעת איך להעסיק את עצמי בשעות הפנאי לכן אני מפחדת לצאת ולשכור דירה.בזמן האחרון אני מתעניינת בלימודי ני לא יודעת פיזיותרפיה אבל אני לא יודעת אם אני מתאימה ,כי אבדתי הרבה יכולות קוגנטיביות בנוסף לבעיות קשב וריכוז מהם אני סובלת שהובילו לבעיה במוטיבציה- גם הגיל שלי והמצב המשפחתי-רווקה מקשה עלי להגיע להחלטות שם עושים בשבילך הכל. מאוד משעמם כאן לכ