סכיזופרניה

אמי בת 53,מאובחנת במחלקת הסכיזופרניה מזה 7 שנים ..לפני האבחון הייתה מאושפזת בבי"ח פסיכאטרי כחודש ימים ולאחר מכן שוחררה לטיפול תרופתי. עד היום היא לוקחת את הכדורים ולא מפספסת אפילו כדור אחד. הדבר שמטריד אותי נורא היא שאמי השתנתה מאוד בתקופה הזאת,היא לא מפתחת שיחה ,התשובות שלה לא ענייניות,היא רוב הזמן לא מדברת וגם שמנסים לפתח איתה שיחה היא נותנת תשובות קצרות שלא מאפשרות לך להמשיך איתה דו שיח נורמלי. היא מבלה רוב הזמן בשינה והיא יכולה למשך שבוע שלם לא לצאת מהבית כי אין לה בטחון לצאת מהבית לבד. אמא שלי הייתה אישה מאוד חזקה ודומיננטית ועכשיו השתנתה מהקצה אל הקצה .כרגע היא מטופלת אצל פסיכאטר של הקופה(כללית) הרופאה שלה לא משנה לה באופן דרסטי את המינון ובכל ביקור אצלה היא אומרת לה שתמשיך לקחת את התרופות ללא כל שינוי.מצבה של אימי לא הולך ומשתפר אלא להפך. והשאלה שלי האם כדאי להעביר אותה לטיפול אצל רופא פסיכאטרי פרטי אולי ינתנו לה דרכי טיפול אחרות או יותר מקצועיות שישפרו את מצבה או אפילו יחלימו אותה מהמחלקה לתמיד ?? (אם קיימת אפשרות כזאת). בכל אופן גם אם התשובה היא לא אשמח לדעת בנוסף את הדרך לעשות זאת .(כיצד להעביר את התיק ומה פלוס מינוס העלויות הכוללות של טיפול אצל רופא פרטי )

היי, אובחנתי כסכיזופרנית לפני כשנה ונתנו לי לקחת קלופיקסול, הייתי אפטית והיו לי את כל התסמינים של אמא שלך - לא דיברתי וישנתי והשמנתי המון. החליפו לי את הכדור לריספונד, והמשכתי להשמין, ואז החליפו לי את הכדור לגאודון - אמרו לי שאפשר לקחת גאודון רק אחרי ששני כדורים לא עוזרים, ומאז הגאודון אני מתפקדת רגיל ומדברת (אמנם לא חופרת כמו פעם, אבל מנהלת שיחה...) וגם ירדתי במשקל. יש לי קצת בעיות שינה, קשה לי להרדם ואני קמה באמצע הלילה, אבל זה עדיין עדיף על הכדורים הקודמים