התייעצות: אבי סובל מסכיזופרניה פראנואידית....

שלום, רציתי להתייעץ בנושא עבודה עם חולי סכיזופרניה. אני בת לחולה סכיזופרניה פראנואידית. לפני כמה שנים התפרצה המחלה אצל אבי, הוא היה מכור לסמים במשך יותר מ- 30 שנה. כיום הוא נגמל מהסמים וגם המחלה בשליטה. טפו טפו :-) אחרי שנים של כעסים בגלל חוסר תפקודו כאב וה"נטל" שהיה על המשפחה, לאו דווקא בגלל המחלה, אלא עוד הרבה לפני בגלל ההתמכרות....הגענו למצב שאנו חיים בשלום, אני כבר לא במקום כועס אלא מבין ואמפטי. אני מרגישה שאני שלמה עם המצב בהווה וגם עם העבר. תמיד התעניינתי בתחום הנפש, ואף למדתי פסיכולוגיה. אני מוצאת את עצמי בכל שלב בחיי בתחום הטיפולי, המכיל ועם המון רצון לתרום. כל התחום הזה מעניין אותי מאוד. ושאלתי היא: האם לדעתך עלולה להיות בעיה אם אתנדב בעבודה עם חולי סכיזופרניה? או שלא צריכה להיות כל מניעה? כמו כן, האם לדעתך עליי לשתף את הצוות (עו"ס ופסיכולוגים) במעמד הראיון ברקע שלי?

שלום. בוודאי שאין מניעה שתעבדי עם מתמודדים עם סכיזופרניה. להיפך - יש לך נסיון אישי שיכול רק לתרום להבנת הדינאמקיה המשפחתית הכלל לא פשוטה ממילא שנוצרת כשיש בן משפחה שמתמודד עם סכיזופרניה. כמו כן אין סיבה שלא לשתף את הצוות בנסיונך האישי, אבל זו כבר החלטה שלך. בברכה, ד"ר אהוד ססר