איך גורמים לחולה סכיזופרניה לקבל זריקה/תרופות

שלום, בני בן 18 מאובחן כחולה OCD וגם PDD מגיל עשר ולאחרונה החלו תסמינים של סכיזופרניה, הוא מרבה בטקסים, מנותק מכולם, דכאוני, ללא מסגרת, נוטה להתקפי זעם ומצבי רוח קיצוניים, ללא חברים ומסרב בתוקף לקחת תרופות. היה גם באשפוז במשך חודשיים אך ללא תועלת מכיוון שהערים על הרופאים שלקח תרופות. ברצוננו לתת לו זריקת ריספרדל קונסטה ואיננו יודעים כיצד לעשות זאת משום שהוא מסרב לקבל כל טיפול! כבר קיבלנו אישור לזריקה אך איננו יודעים כיצד להוציא זאת לפועל מבחינה פרקטית מכיוון שהוא לא יסכים. מה עושים? דחוף!

*תיקון* יהיה בן 18 בעוד חודש.

לבקש מפסיכיאטר בביקור רגיל או ביקור בית שיפנה אל הפסיכיאטר המחוזי ויבקש טיפול מרפאתי כפוי במקרה כזה יקחו אותו בכח מידי תקופה לקבל טיפול

מהר טיפול בכפיה! עוד היום! אתם אפוטרופוסים שלו לפחות עוד חודש(עד שיהיה רישמית בן 18)תביני גבירתי,כל דקה שעוברת ללא טיפול מחמירה את מצבו,וככל שמחמיר מצבו,יהיה יותר קשה להוציא אותו מההתקף. אסור בשום פנים ואופן לחשוב שהבן שלך מסוגל להגיע להחלטה נכונה בעצמו לגבי הטיפול.בפסיכוזה נפגע הקשר עם המציאות והמוח שלו לא מסוגל לחשוב נכון. אתם צריכים לחשוב במקומו! ומהר! הורים שמחכים = פשע הוא עוד עלול לא לסלוח לכם על זה בעתיד כשיבין שלא עזרתם לו בצורה נכונה.

ואני רק רוצה להגיד שאני מסכימה עם כל מה שכתבו לך. הבת שלי (19)חלתה בסכיזופרניה לפני שנתיים וחצי.בשנה האחרונה היא עברה מטיפול באינווגה לטיפול בקספליון (זו זריקה פעם בחודש). היא היתה מאושפזת ב"בית חולים פרדסיה" ואין לי מספיק מילים כדי לשבח ולהלל את המקום הזה.היא נכנסה לשם שבר כלי עם חשדנות,דיכאון,מחשבות אובדניות ופרנויה קשה,ויצאה כאדם מחוזק עם שאיפות,רצון לחיות ושמחת חיים. הבת שלי ממשיכה טיפול במרפאת החוץ המצוינת שלהם. אחת לחודש אנחנו מגיעים לשם לשיחה עם הרופא ולקבלת זריקה. באמת לא נורא.תהליך קצר שלא כרוך בחוסר נעימות.

שלום בני בן 19.5 ועבר משבר בגיל 16, אושפז בכפייה ושוחרר (אובחן פסודו סכיזופרניה), 3 שנים בבית של שיקום (בגרויות, רשיון וכו) לפני מספר חודשים הפסיק תרופות וגם חלה הדרדרות רצינית בתפקוד: לא עושה כלום. ישן ביום וב@ בלילות. שוב לא מתקשר איתי בכלל ומסתגר בחדר. רזה המון. לא מטפל בבעיות בריאותיות, הפסיק טפול פסיכולוגי. מה עושים? תודה על עזרתכם. דחוף