הנדון: סרוקוול,

קראתי את המאמר הבא: http://www.cchr.org.il/%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99 אשמח לשמוע את דעתך. תודה. הנה תקציר המאמר עצמו: סרוקוול: תופעות לוואי ושערוריית המחקר הגנוז תרגום מתוך ה"וושינגטון פוסט" 19 במרץ 2009 אזהרה: סרוקוול הינה תרופה פסיכיאטרית אנטי-פסיכוטית בעלת תופעות לוואי קשות! האם עברת בדיקה גופנית המראה שיש לך בעיה הדורשת טיפול בסרוקוול ? האם אתה חושב שסרוקוול תרפא בעיה גופנית אצלך ? צפה בסרטוני הסברה: האם תרופות פסיכיאטריות מרפאות? האם יש בדיקות גופניות למחלות נפש? כיצד ממציאים מחלות נפש? עדות מבפנים על תעשיית התרופות האמת על התרופות הפסיכיאטריות המחקר המדובר כונה על ידי החברה "מחקר 15". היה זה מחקר ארוך טווח על התרופה האנטי פסיכוטית סרוקוול. ההנחה הנפוצה בחוגי הפסיכיאטריה הייתה שתרופות חדשות הן טובות בהרבה מהותיקות, אולם התוצאות של מחקר 15 הראו אחרת. כתוצאה מכך, גורלו של מחקר 15 היה כגורלם של מחקרים רבים אחרים שיצרני התרופות מימנו, ושהניבו מידע שלא אהבו: הוא נגנז. עברו 8 שנים לפני שמחקר, שמומן על ידי משלמי המיסים, גילה מחדש את מה שמחקר 15 גילה, ועורר דאגה רבה בקשר לקבוצה חדשה לגמרי של תרופות יקרות. מחקר 15 הושתק ב-1997, השנה בה אושר הסרוקוול על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני לטיפול בסכיזופרניה. התרופה החלה להינתן למאות אלפי מטופלים בעולם, והכניסה ביליונים לחברת "אסטרא-זנקה" הבינלאומית, שבסיסה בלונדון- כולל כמעט 12 בליון דולר בשלושת השנים האחרונות. התוצאות של מחקר 15 מעולם לא פורסמו, ולא הובאו לידיעת הרופאים, אפילו כאשר מחקרים קפדניים פחות, שהביאו לתוצאות חיוביות יותר, היו בשימוש לצרכי שיווק לרופאים ובפרסומות בטלוויזיה לצרכנים. התוצאות של מחקר 15 נמסרו רק למינהל המזון והתרופות, והחברה שמרה בקפדנות, שלמינהל לא תהיה סמכות להביא נתונים אלה לידיעת הציבור. הדובר של "אסטרא-זנקה", טוני ג'ואל הגן על מחקר הסרוקוול, ואמר, שהחברה חשפה את הסכנות שבתרופה. "מאז 1997 תווית התרופה ציינה שעלייה במשקל וסכרת התגלו אצל משתתפי המחקר, למרות שהחברה טוענת שהתוצאות אינן חד משמעיות. התווית קובעת כי בעיות אלה עשויות להתעורר עקב תחלואה שהייתה "רדומה" אצל חולים אלה והתעוררה". ג'ואל הוסיף כי למינהל התרופות הייתה גישה למחקר 15 בעת שטענו כי סרוקול הינו בטוח ויעיל. המחקר, שהשווה בין אנשים שנטלו סרוקוול ותרופה ותיקה אחרת בשם הלידול, "לא מצא כל חשש באשר לבטיחות התרופה", כך כתבה "אסטרא-זנקה" בהודעת דואר אלקטרוני. ג'ואל הוסיף כי "מספר רב של מטופלים נשרו במהלך המחקר משתי הקבוצות, מה שגרם לחברה לחוש שקשה להסתמך עליו. הסיפור של מחקר 15 מדגים באופן מוחשי, כיצד חברות התרופות קובעות אילו מחקרים בנוגע למוצריהן יהיו זמינים לציבור, ופועלות בדרכים נוספות, שעוררו לאחרונה דיונים באוניברסיטאות ובכתבי עת מדעיים, תלונות על גופים רפואיים בנוגע לניגוד אינטרסים, ואיומים בתביעות משפטיות מצד עורכי דין וגופי פיקוח של הקונגרס. "אפילו אם רוב הרופאים היו אתיים, מענקי המחקר, טובות הנאה והסכמים ש"מתחת לשולחן" הפכו את הפסיכיאטריה לבלתי אמינה", כך נכתב החודש במאמר המערכת של כתב העת האמריקני לפסיכיאטריה, ביטאון הדגל של ארגון הפסיכיאטריה האמריקני. "מקורות המימון הציבוריים והפרטיים הזמינים לצורך הדאגה למטופלינו תלויים באופן שבו הציבור רואה את היושרה המקצועית שלנו", כתב רוברט פרידמן, העורך הראשי. "התמיכה הכספית שכל אחד מאיתנו קיבל, הגיעה מהעודפים הכספיים הללו, המצויים תחת חקירה". פרטים לגבי מחקר 15 התפרסמו בעקבות שורה ארוכה של תביעות המתנהלות כעת בבתי משפט ברחבי המדינה, אשר טוענות כי סרוקוול גרם לעלייה במשקל, עלייה ברמת הסוכר בדם וסכרת אצל אלפי מטופלים. משרד עורכי דין מטקסס, המנהל את אחת מ-9,210 התביעות שהוגשו בנושא הסרוקוול, פרסם את מסמכי המחקר, אשר מראים כי המטופלים במחקר 15, אשר נטלו סרוקוול, העלו בממוצע כ-17 ק"ג במהלך שנה אחת. הנתונים הכו בתדהמה גם מדענים ומנהלי מכירות של החברה היצרנית. בדיקה של ה'ושינגטון פוסט' גילתה שבערך 4 מתוך 5 מטופלים הפסיקו לקת את התרופה בתוך פחות משנה, מה שמעלה ספקות רבים באשר ליעילותה. ד"ח של מינהל המזון והתרופות מ1997 קבע, כי מחקר 15 סיפק מידע שימושי בנוגע לבטיחות הסרוקוול, והראה שמטופלים, שנטלו מינונים גבוהים יותר של התרופה העלו יותר במשקל. ב-2006 הזהיר המינהל את "אסטרא זנקה" שלא לצמצם את אזכור בעיות חילוף החומרים הללו בעלוני המכירות הנמסרים לרופאים. בשנים שעברו מאז, מחקרים במימון משלמי המיסים הראו שתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות כגון סרוקוול, שהן פי 10 יותר יקרות, הינן בעלות יתרון זעום בלבד על פני הוותיקות. התרופות הותיקות גורמות לתנועות שרירים בלתי רצוניות (טרדיב דיסקיניזיה), בעוד שהחדשות נמצאו קשורות לבעיות של חילוף חומרים.

שלום. אני לא רוצה לעורר שוב את הוויכוח בפורום על תנועות ה"אנטי פסיכיאטריה" וה"סיינטולוגיה", כבודם במקומם מונח. נציין רק שאתר ה-cchr שייך לארגון הסיינטולוגיה העולמי ששולל את עצם קיום הפסיכיאטריה (הם הרי טוענים שהכל "מומצא" ונועד למעשה כדי לממן חברות תרופות). בכל מקרה, לגופו של עניין. אף אחד לא מסתיר את העובדות על התרופות כפי שמצטייר מהכתוב לעיל. לגבי סרוקוול - מדובר בתכשיר יעיל נגד פסיכוזה. אף אחד לא טוען היום שהוא יעיל יותר מתכשירים מדור ראשון. כמעט כל התרופות נוגדות הפסיכוזה יעילות במידה דומה (פרט ללפונקס שמעט יותר יעילה). ההבדלים הם בפרופיל תופעות הלוואי. סרוקוול, שלא כמו תכשירים מדור ראשון, לא גורמת לתופעות פרקינסוניות (כמו רעד, איטיות וקשיון). היא _כן_ יכולה לגרום לסימפוטמים מטבולים - כלומר עליה במשקל, עליה בכולסטרול והפרעה במטבוליזם של סוכר. במקרים כאלה יש מספר דברים שניתן לעשות - לעקוב, לשנות מינון, לבצע כושר גופני או להחליף טיפול. שוב, אף אחד לא מסתיר את זה. כל מטופל מקבל הסברים מקיפים לפני ההחלטה על מתן הטיפול. הרמיזות של ארגון ה-CCHR על "טובות הנאה" וכד' שרופאים מקבלים מחברות תרופות הם ממש לא במקום (והרי בכל מקרה אסור לרופאים לקבל טובות הנאה כלשהם והנושא נמצא בפיקוח). כל רופא רושם טיפול לפי טובת המטופל, לא לפי עלוני פרסום של חברות תרופות. ומה הקשר בכלל לפסיכיאטריה? חברות תרופות יש בכל התחומים, ואני לא רואה באתר הנ"ל ביקורת למשל על רופאי משפחה או קרדיולוגים שמן הסתם גם נחשפים גם למידע של חברות תרופות. רפואה היא מקצוע עם ייעוד - וכולנו נשבענו לעשות הכל למען מטופלינו ללא שיקולים זרים. בברכה, ד"ר אהוד ססר