קשב וריכוז...

שלום... כבר כמה שנים יש לי בעיה שנראה לי שהיתה צריכה להיבדק ולהענות ממזמן, רק לאחרונה נתקלתי בכתבה שמתארת את מצבי. תופעה שידעתי עליה זמן רב, אך לא העזתי להודות שיכול להיות שהיא קשורה אלי ולו במעט. הכתבה היתה בנושא ADHD ו ADD במבוגרים, היום אני בן 18. התופעה התחילה בגיל 9-10. התופעה תופעה שאפשר לחלקה לשניים. התופעה הראשונה היא שקרו פעמים שאיבדתי לגמרי את הריכוז, אפשר לאמר שריחפתי והפסדתי קטעים ודקות שלמות מ...לדוגמא- דברים המורה בכיתה או דברי הורי וכו', מעיין התנתקות. עם הזמן התחושה התארכה ותחושת רייקנות שנראה כאילו נובעת(המממ, לפי הדימוי שלי) מאזור האונה הקדמית, דהיינו, מהמצח. כאילו הראש שלי חלול לגמרי. אני יכול לתפקד במצבים כאלו, אך הריכוז שלי מאוד נמוך, ואני נודד למקומות אחרים. התופעה השניה היא- נראה לי תופעה- אם אינני תועה, קומפולסיבית-אימפולסיבית בהתחלה לפני כמה שנים(גיל עשר ) זה היה להסתובב סביב כל עמוד שראיתי, או לא לדרוך על מכסים של ביוב על המדרכות. לאחר מכן לגעת במכוניות בהסח דעת(אולי). במהלך השנים שמתי לב שהתופעה התפתחה גם לחשיבה, לחזור בראש על משפטים כל פעם מחדש בלולאה, וליחס לעובדה שאני לא אחזור על המשפטים יקרה משהו, כמובן שהעובדה שלא בדיוק האמנתי שיקרה משהו לא מנעה ממני לחזור עליהם. התופעה הראשונה(אני מדבר על ההפרעת קשב וריכוז, כפי שנדמה לי) נעשתה חמורה עם השנים- למרות שאני מסוגל להתמודד איתה. התופעה השניה, הוותה בעיה מאחר והיה אפשר להבחין בה(אני בטוח שאף אחד לא יפספס לאורך זמן אדם שחוזר כל הזמן על תנועות עם הידים, או שחוזר כל כמה וכמה וכמה עשרות מטרים כמה צעדים אחורה), עם התופעה השניה למדתי להתמודד על ידי השמת מחסומים מסויימים(היה לי דכאון במשך כשנה- דבר שעזר לי להציב את המחסומים האלו. כמובן -לא הלכתי לפסיכולוג- מסיבה שהיום איננה מובנת לי), מחסומים רגשיים, שמותירים אותי לפעמים מותש רגשית ושיכלית, היום כבר אינני כמעט חוזר על התנועות הללו בציבור, ואלו שכן, למדתי להסוות טוב. התופעה הראשונה, פוגעת בי על בסיס יומי, הריכוז שלי, והנטייה שלי לפעולות אימפולסיביות, לפעמים עם הגיון ילדותי מאוד, או בלי הגיון בכלל. כל אלו מתירים אותי מותש נפשית ורגשית. אינני יכול לפרט יותר מאחר והבעיה סבוכה, מכדי לשוחח עליה עם צג של מחשב. רצוי לציין שהתופעות הללו לא משאירים אותי כנכה או מוגבל, אבל הן מציקות. יותר ויותר. אם יש המלצות, פרט מ. 'לך לדבר עם פסיכולוג' - אני בצבא עכשיו, בטירונות, פסיכולוג הוא לא אופציה עד שאגיע לבסיס הקבוע וגם אז... אני מעוניין להמשיך את שירותי הצבאי. בתודה, אדם גניל.

קודם כל דעתי הלא מיקצועית.. הבעיה השניה שאתה מתאר שלדעתי מוגדרת בעיברית כטורדנות כפייתית או OCD למיטב זכרוני מומלץ טיפול התנהגותי קוגנטיבי שזה איזשהו זן של פסיכותרפיה שבעצם "מלמדת" אותך לא לחזור על דפוסים והתנהגויות לא רצויים . וכן יש גם אופציה של שילוב תרופות מסוג נוגדי דיכאון וחרדה שבמבוגרים יעילים לפעמים גם בבעיות קשב וריכוז. תלוי בטיב הפרעת הקשב והריכוז. בכל מקרה כדאי לך לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר / קב"ן עד שתוכל למצוא איזה סידור לטיפול קבוע.

הי אדם רגיל, בילדות זה מאוד מקובל לעשות את הטקסים שאמרת, ספירת צעדים, אמירת מילים מסוימות בהקשרים מסוימים, ואכן נראה לי שמה שאתה חווה עכשיו קשור לOCD, טורדנות כפייתית (וזה לא מאובחן!! אני לא פסיכולוגית..) יפה שאתה מצליח להתאפק ולהציב לעצמך מחסומים. כל עוד אתה משטלת על זה, אתה יכול לעבור את הימים, ואת הטירונות במקרה הזה, ורק תשתדל להמשיך לשים לב למעשיך, בקרב אנשים, ולא תרגיש שונה או חריג בהתנהגותך. לגבי קשב וריכוז, לי יש הפרעת קשב וריכוז, וגם אני בילדות ובמסגרת בית ספרית חוויתי התנתקויות וטיסות טרנס אטלנטיות במהלך שיעור ואיבדתי קשר למתרחש בשעורים. כיום, אחרי איבחון קצר של פסיכיאטרית, אני לוקחת ריתאלין במצבים שאני צריכה קשב מקסימלי, או על מנת להכנס לפוקוס מסוים, וזה עוזר פלאים. אני מאמינה שלא משחררים מהצבא חיילים שרוצים לשרת וגילו אצלם בעיה פסיכולוגית, אולי תנסה להסתכל בפורום של OCD (ושוב - לא בהכרח ההבחנה שלך!) רק כדי לשאול אם הצבא נוקט בצעדים משמעותיים לגבי השרות. ((לגבי הפרעות קשב וריכוז, אין בעיה עם הצבא. בדוק!) אני מקווה שעזרתי לך קצת.. בהצלחה בצבא! אור