דיכאון

ביתי בת 22 שעמדה לגמור ביולי קולג ;נשיאת התלמידים המצטיינים טלפנה אלי שהיא לא יכולה לעמוד בעומס הלימודים הגעתי המהירות אליה ומצאתי שבר כלי להפתעתי המרצים טוענים שהכל בסדר והיא מבריקה המצב התדרדר אחרי שהגעתי ולקחתי אותה הביתה שזה ארץ בסנטרל אמריקה;בקולג היא סרבה לדבר עם הפסיכולוג והרופאה הרגילה נתנה לה paxin פה היא השתפרה מבחינת האוכל היא אוכלת מדברת קצת אבל מסרבת ללכת לטיפול;צריך לציין שחצי שנה קודם רצחו פה את החבר שלה שהיא גרה איתו פה 4 שנים אבל נראה היה שהיא מתגברת;בקיצור איך אני גורמת לה ללכת לטיפול היא מסרבת לשמוע על הקולג מסרבת לדבר עם אנשים משם;ואנו חסרי אונים במדינה זרה ;ועם ילדה מבריקה בדיכאון למרות שהיא מסרבת להודות בו בתודה מראש

אני יכולה להזדהות איתה, גם אני לא האמנתי שמשהו איתי לא בסדר זמנית.. מנסיון אישי שלי, זה לא הדברים שאומרים, זה הדברים שמרגישים בפנים. אולי את יכולה להגיד לה לכתוב לך מכתבים, לכתוב מה היא מרגישה, גם אם זה נראה לה מוזר, כי אולי שם ייצא מה שנמצא לה בפנים ופתאום היא תראה שהיא זועקת לעזרה. אם זה יעזור, אין לי בעיה לכתוב לה אימייל, מאדם רגיל ונורמלי, אבל שחווה דכאון בעבר ויודע מה זה.. בהצלחה בכל מקרה, אור

למזר שלום, אכן בעיה קשה מפני שהאדם הנמצא בדיכאון אינו מאמין שאפשר לעזור לו. בנוסף הדברים כנראה מאוד כואבים ולכן הבת מנסה לא לגעת בהם וכנראה להדחיק אותם כפי שעשתה בחצי השנה האחרונה.... כדאי לנסות לדבר על ליבה, לחכות בסבלנות, אולי יש אח או אחות היותר קרובים אליה או חברה קרובה שאפשר להעזר בה? אולם הבית עם ספורט ואוכל יכולים לעזור, כדאי להתעזר בסבלנות היא תגיע למסקנה שכדאי לנסות להגיע לפגישה עם פסיכולוג... הפקסין עשוי גם כן לעזור ולשפר את המצב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש