שאלה דחופה

שלום לך. אני בת 29 ואני פשוט מרגישה שאני משתגעת כבר,,, אני מאוד פגיעה - כל דבר שאומרים לי אני לוקחת קשה ועושה מזה סרטים - מה שנקרא,, במקום עבודתי תמיד אני יוצאת דופן - בכל מקום שהייתי היתה לי מן סלידה נוראית מהממונה עליי - מן תחושת רדיפה מתמדת - אני כל היום חושבת על הבוסית שלי , גם כשהיא לא בסביבה. אני מעט זמן בעבודה וכבר הספקתי להתעמת איתה לא מעט פעמים. כל אנשי המחלקה מסתדרים איתה איכשהוא ואילו אני תמיד נגררת איתה למריבות. ייתכן שאני משדרת מן אנטי וקולטים את זה ,,, מאוד קשה לי לקבל מרות של מישהו מעליי,קשה לי עם ביקורת ,איך שאני מגיעה לעבודה אני בלחץ מתוך רצון להתחבב ולרצות את כולם בו בזמן שאני רוצה לעשות את עבודתי נכון . מלבד זאת - אני כבר שנה שלמה - בעקבות לחצים אחרים בחיי סובלת מלחצים בחלק העליון של החזה - ממש כאילו שמישהו הניח לי מכבש והתחיל ללחוץ - זה מאוד מלחיץ אותי ממש כאילו השרירים עומדים להקרע ,,,,זה משפיע לי על הנשימה ,על האנרגיות,מחליש אותי מאוד ,ההיגוי של המילים שאני מדברת נהיה שונה ,נהייתי אפאטית ,דכאונית,אין לי יכולת להרגיש שמחה ,התלהבות - פשוט כלום , סליחה שאני קצת אקצין - אבל האם "נדפק לי המוח" "? (סליחה שוב). האם כדורים מסוג סרוקסאט יעמידו אותי על הרגליים ובעיקר ישחררו את הלחץ הנוראי בחזה העליון? - מן זרמים של לחץ בתלתי מוסברים ,,, איך היית מגדיר את מה שאני עוברת ? שיהיה לך חג שמח ,עם המון הערכה לתרומתך הגדולה לפורום . אדווה

לאדווה שלום, את כותבת פרטים רבים ולמרות זאת קשה להבדיל האם מדובר בבעיה ממשית או בקשיים "רגילים" שעדיין שייכים לגיל ההתבגרות (אני מקווה שלא נפגעת,). לעתים התלבטויות וקשיים של גיל ההתבגרות ממשיכים לגילים מבוגרים יותר, וכידוע הקשיים העקריים הם קשיים עם גורמים סמכותיים כהורים מורים ומנהלים. לכן המלצתי הראשונה היא לפנות לאבחון טוב. אני שומע את המצוקה שעולה מדבריך, שלא טוב לך עם מה שקורה ואת רוצה לשנות את הדברים. הרצון שלך לשנות הוא הדבר החשוב ביותר. יתכן שהשינוי יהיה על ידי עבודה עצמית, בכך שתסימי לב ותעשי את העבודה לבד, או בשיחות טיפוליות-פסיכותרפיה שגם עשויה לעזור. המודעות שלך היא הדבר החשוב ביותר, השינוי כבר יבוא. יתכן שגם טיפול תרופתי בתרופות מסוג הסרוקסט עשוי לעזור ולשפר את איכות החיים, אבל הדבר תלוי מאוד באבחון ובדעתך הכללית על תרופות. חג שמח דר' גיורא הידש