טיפול מרפאתי

לד"ר הידש היקר! קיבלתי את הצעתך, ופניתי לפסיכיאטר המחוזי, ע"מ לברר, אם יש אפשרות לכפות טיפול, על סרבן הטיפול, המפחד מטיפול תרופתי, שכל הדרכים לשכנוע מוצו - אך ללא הועיל. ובכן, עמדתי מול שוקת שבורה. הפסיכיאטר המחוזי, יושב במגדל השן,אינו מדבר עם קהל ואין שם אפשרות לפגוש אותו. הפסיכיאטר המחוזי פועל לפי הוראות של רופאים, כשהוא אינו מכיר את החולה כלל ועיקר, ולמרבה הצער, אין כל אפשרות לפגוש אותו ולנהל עימו שיחה. מחד- אני מבינה את גישתו, הוא אינו מטפל, ואינו רוצה להיות חשוף ללחצי הציבור. מאידך - אני רואה בפסיכיאטר המחוזי קודם כל רופא, שצריך לעזור למצוא את הדרך להציל. ובכן, מסובך. אני כל הזמן חיה עם הרגשה של החמצה. אני חושבת שיש לעשות הכל, כמובן מתוך שיקול דעת, כדי לעזור לאדם להחלים. מה דעתך?

ליעל שלום, כל הכבוד על יוזמתך ומאמציך. כעת אפשר לנסות שני דברים. ראשית להעלות את הדברים על הכתב ולשלוח בפקס לפסיכיאטר המחוזי. אפשרות נוספת היא לבקש התערבות/בדיקה/ביקור בית של רופא המשפחה ואז עם מכתב שלו הוא יכול לפנות לפסיכיאטר המחוזי או שאת תצרפי את מכתבו של רופא המשפחה למכתבך. גם אם האדם אינו מוכן להפגש עם רופא המשפחה זו אינפורמציה שרופא המשפחה יכול לכתוב ויש לה משמעות. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש