פחד מוזר!

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=88696&t=88696 זהו קיצור הדרך לשאלתי.

היי לדעתי הפחד מהלא נודע הוא לגיטימי.אף פעם לא ילדת והמחשבה מפחידה-מסכימה איתך. אבל את יודעת,בתור אמא ל-3 ילדים,אני יכולה לומר לך שהלידה הראשונה הייתה קשה,אבל לקחתי אפידוראל וילדתי בכייף.יש עוד כל מיני דברים מרגיעים שיציעו לך בחדר לידה. ללידה השניה הלכתי כבר בידיעה שאין סיכוי שאסכים לקחת משהו להרגעה.לא אפידוראל ולא כלום.רציתי לחוות את הלידה כשכל כולי עירה ועירנית למרות הכאב.האמת זה כואב,אבל שווה. ללידה השלישית היגעתי גם עם רצון ללדת ללא כל המרגיעים שהציעו לי.הלידה עצמה הייתה קשה ועד היום הטראומה איתי.ניפגעתי (עקב טעות רופאים)גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. אבל-אם תשאלי אותי-אני רוצה עוד ילד ועכשיו. זה שווה הכל-הם מקסימים. אם לא תנסי לא תדעי.ועוד דבר לי אלייך-אלוהים נתן לנו(הנשים)מתנה מקסימה-את היכולת ללדת. מצידי תפספסי דברים אחרים בחיים-רק אל תחמיצי את האפשרות שלך ללדת. ילדים הם אור ושימחה. בהצלחה שגב

שגב, מה שלומך? אין לי ספק בכלל כי לידה זו חוויה מדהימה ושהיא שווה כל רגע, אך אני מקנאה בך שאת אחרי..... אני בטוחה שבמהלך הלידה אוספים כוחות שלא ידענו שקיימים בנו.. אני פשוט מפוחדת מהמחשבה של הכאבים, של החיתוך ושל התפירה, והשלייה שיוצאת ששמעתי שלפעמים זה אפילו יותר כואב מהלידה עצמה. אני מאחלת לך בכל אופן רק אושר עם ילדיך, והייתי רוצה לדעת מה קרה לך בלידה השלישית? ובאיזה בית חולים? וכל הכבוד שלא לקחת אפידורל - את גיבורה בעיני!

שלום ד"ר, אתה לא עונה לי על שאלתי ואני מאוד הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא מאחר וזה מאוד מטריד אותי. הנה השאלה בשאיפה שתוכל לענות לי בהקדם: עדידוש כתב/ה: > > http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=88696&t=88696 > זהו קיצור הדרך לשאלתי.

לעדידוש שלום, חשבתי שתשובות מאנשים שעברו דברים דומים חשובות וטובות יותר מתשובות מקצועיות.... אני מסכים עם מה ששגב כתבה וחבל שלא היו תגובות נוספות. כמובן שישנם הבטים רבים לשאלתך, מדוע דווקא החרדה הזו, מה יחסייך עם אמך, והאם בעבר היית קרובה לאירוע או לידה שהסתבכה. אז ראשית הפחד אינו מוזר, כל אחת פוחדת מהריון ולידה ובמיוחד לידה ראשונה. בלידה הראשונה האשה (וגם הבעל), עוברים את השינוי המשמעותי והחשוב ביותר בחיים, מאדם חופשי ורגיל לתפקיד של הורה ואחריות לילד. כל המעברים האחרים בחיים הם יותר קטנים. כמובן שמעבר זה מעורר חרדות רבות. ישנם אנשים יותר אדישים או פחות מודעים לרגשותיהם והם עוברים את הדברים ללא תשומת לב מיוחדת. ישנם אנשים יותר רגישים והם יותר מודעים לפחדים שלהם. בכל אופן אם רצונך בתמיכה ובעזרה בדרך שברצונך לעבור להפוך, מאשה לאם, אז אפשר להגיע למספר שיחות או שיחות בדרך קוגניטיבית התנהגותית. כלומר התקרבות לנושא, לימוד הנושא, לדבר עם נשים אחרות וכדומה. כל אלו בודאי יפחיתו את הפחדים ויעזרו לך להגשים את חלומותיך. שיהיה בהצלחה, ואני מקווה שנשים נוספות יכתבו לך דר' גיורא הידש