משמעות החיים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בני בן 17.5 מספר לי שהגיע למסקנה שאין משמעות בחיים. הוא מדגיש שאינו מדוכא אינו סובל משום דבר גופני או נפשי.אך לא מוצא שום משמעות לחיים. איננו דואגת שיתאבד חס וחלילה אבל זה נשמע לי נורא ואיום שילד יפה מוכשר ומקסים מכל הבחינות אינו מוצא משמעות לחיים. ומי יודע לאן זה יתפתח... ברור שאין תשובה חד משמעית אבל איזה שהוא כיוון...
הי דליה מתבגרים בגיל הזה מעלים הרבה שאלות פילוסופיות כמו מה הטעם בחיים? מה משמעותם וכו'. אני לא חושבת שצריך להיתרגש מכך אך צריך לעקוב אחר ההתנהגות. אם הילד מיסתגר? אם הוא מתנהג שונה? איך הוא מתפקד בסך הכל וכו'. אפשר בעדינות לבדוק אם הוא נמצא בקושי מסוים שאולי קשה לו לדבר עליו כמו קשיים חברתיים לדוגמה. מה שרשמתי לך אינה דעה מקצועית ואני בטוחה שתקבלי פה היתייחסות מתאימה אריאל
אני בדכ לא שמחה להגיב ולקפוץ למסקנות ובטוח שאין לי רקע מקצועי אבל תחושה של ריקנות בחיים . " שיעמום מהחיים" או חוסר עניין בחיים יכולים לרמז על איזשהי הפרעת אישיות. אבל בלי קשר לאבחנות, אם הילד שלך אומר לך שהחיים שלו חסרי משמעות - אולי זאת איזשהי קריאה לעזרה שווה לברר. מנסיוני האישי כשאני הייתי בת עשרה ועוד הרבה לפני זה הרגשתי הרגשה של שעמום וחסר טעם לחיות ( ולא שחשבתי על התאבדות) בדיעבד היום אני חושבת שחבל שאף אחד לא שם לב , אולי משהו היה עוזר לי למצוא משמעות לחיי ולא הייתי מוצאת את עצמי מחפשת עדהיום ...... אני לא אומרת שזה אותו מקרה גם כאן , אבל תמיד שווה לברר. תנסי לשאול אותו אם הוא היה רוצה לדבר על זה עם מישהו... שווה בדיקה.
