קיפאון

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

30/03/2003 | 13:36 | מאת: טל 25

שלום רב, אני מטופלת כבר מעל שנה בסרוקסט ובמודל. השימוש בכדורים עזר לי רבות. אני ממש מחלקת את עצמי כטל שלפני הכדורים וטל שאחרי הכדורים. אני מרוצה אבל יחד עם זאת אני מרגישה קיפאון בחיי אני מרגישה שחיי עוברים לידי, אני לא מעוניינת להכיר אנשים חדשים (יש לציין שהתחלתי השנה ללמוד לתואר) אין לי משיכה לבנים, שכן החשק המיני שלי ירד. אני מרגישה שהכל עובר לידי, אני לא מצליחה לבכות, אני קרה ואפאתית לכל מה שקורה סביבי. זה אולי ישמע מוזר אבל חסר לי הפורקן הזה של הבכי והכעסים, הזעם והדיכאון. כאילו שאני מונעת מכח האנרציה ולא מהרצונות שלי לחיות. מצד שני אני לא רואה את עצמי חיה בלי הכדורים שהם "האויר לנשימה" שלי. אני מרגישה שאני נמצאת במצב שאני לא יכולה לנצח.... אשמח לשמוע את עצתכם "חברי" למצב לצד העצה המקצועית. בברכת יום טוב...

30/03/2003 | 15:43 | מאת: יניב

גם אני טופלתי בסרוקסט לפני כשלוש שנים למשך כשנה,פחדתי להפסיק את הכדורים ,אבל כמו בכל דבר בחיים- זה תהליך. בחודש האחרון התחלתי שוב טיפול בכדורים לאחר שהחרדה חזרה-אבל לחיות שנתיים בלי הכדורים זה גם היה משהו.למרות שהחשש שלי התקיים והחרדות חזרו אחרי שנתיים אני נחוש להפטר מהם שוב. פעם אחת עשיתי זאת ואפשר גם הפעם גם. לא לותר!!! לדעתי הקפאון נובע מהפחד איך לחיות בלי כדורים אבל אל תשכחי שעם או בלי כדורים אל לנו לחיות רק את הפחד אלא את החיים עצמם. בהצלחה.

30/03/2003 | 16:11 | מאת: אריאל

הי טל התחושות שתיארת יכולים להיות הסימפטום של הדיכאון עצמו ולווא דווקא תופעת לוואי של הכדור. ניתוק, חסר חשק מיני וחוסר יכולת לפתח קשרים חברתיים מאוד מתאימים לתיאור קלאסי של דיכאון. אני חושבת שמעבר לכדורים אולי כדאי לשקול פסיכותרפיה שיכולה לשפר את אותם תחושות בהצלחה

30/03/2003 | 17:34 | מאת: אור

היי טל, על פי הידע שרכשתי בנושא(כמובן תקחי את זה בפרופורציה המתאימה כי אני לא מקצועית),אני יודעת שכדורים לא אמורים לגרום לתופעות שסיפרת אלא להיפך-הם אמורים לפתור אותן.לכן או שצריך לחכות עוד זמן ולבדוק מה קורה או שהכדורים לא מתאימים לך. בכל מקרה תזכרי-אין כדור שלא יפתור בעיות של דיכאון וחרדה.יש כדור פחות אפקטיבי או פחות מתאים לאדם מסויים אבל יש היצע כלכך גדול בשוק וצריך רק למצוא את התרופה שלך ספציפי היא תתאים. אני בטוחה שבהמשך תרגישי הרבה יותר טוב. בהצלחה, אור.

30/03/2003 | 20:38 | מאת: נטע

היי טל, אני מכירה את מה שעובר עליך, חשתי את אותן תחושות בשלב כלשהו, יותר נכון לא חשתי כמעט דבר, מעין קפאון, אדישות, ואני חושבת שזו תופעת לואי של התרופות. אצלי התופעות חלפו כמעט לגמרי כשהפחתתי את המינון של הסרוקסאט. הכל הפיך. אל תדאגי, אני מאמינה שכל מה שהרגשת קודם ללקיחת התרופות, יחזור אליך, חוץ מהדכאון והחרדות כמובן....הרי אישיותך לא משתנה, זו תקופה של החלמה ואת צריכה לגייס את כל הכוחות הנפשיים שלך כדי להרגיש טוב יותר. בעניין הבנים - המשיכה אליהם חוזרת עם הירידה במינון:-)))) תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך אולי את יכולה להפחית בכמות הכדורים. תרגישי טוב!

30/03/2003 | 23:24 | מאת:

לטל שלום, תודה על השאלה ואת רואה שהיא חשובה מאוד ומעסיקה אנשים רבים. מה שקשור בנפש בדרך כלל מורכב וישנה יותר מתשובה אחת נכונה. אני חושב שכל התשובות שנכתבו הן חשובות ואני מצטרף לכל מה שנאמר. תודה לכולם דר' גיורא הידש