לשירה 59

היי שירה נדמה לי שאת היית זו שכתבת שהגעת למצב של עומס יתר בחדר כושר ושאת נמרצת בעקבות השימוש בכדור פסיכיאטרי. תוכלי לומר איזה כדור את נוטלת ולאחר כמה זמן התחלת לחוש שינויים רציניים לטובה? תודה רבה נעמה

אבל לפני שהתחיל לי הדיכאון אז מאוד אהבתי לעשות ספורט ואני עוסקת בכך בצורה חובבנית אך מושקעת כבר שנים. בגלל הדיכאון, אבדה לי המוטיבציה, מאוד שמנתי ולכן גם התביישתי להיות בחברת אנשים ולצאת מהבית, ישנתי המון והייתי כל הזמן עייפה ולכן לא עסקתי בפעילות גופנית בכלל כשנה וחצי. כהתחלתי לקחת ציפראמיל, ומצב הרוח שלי השתפר, גם חזרה לי המוטיבציה להתעמל, ובגלל הרצון העז להוריד את ה-17 קילו שעליתי, עשיתי המון ספורט. אני משערת שאם לא הייתי אוהבת לעשות ספורט עוד לפני הדיכאון , הטיפול לא היה ממציא לי חשק. להגיע לאימון יתר זה מאוד לא נעים, זה קצת כמו שפעת. חייבים מנוחה מוחלטת כ-5 ימים ואז לחזור לפעילות בהדרגה עד שלאחר שבועיים חוזרים לרמת הפעילות הקודמת. זה לקחת צעד קדימה ושניים אחורה, ולטווח ארוך יכול לגרום לנזקים חמורים ואף בלתי הפיכים שכן הגוף נמצא במצב של תשישות. אני חייבת לציין שטיפול נגד דיכאון יכול לפעמים להגביר את התיאבון כך שזה שאני עושה הרבה ספורט ויש לי אנרגיה זה לא המצאה של הכדור, אלא פשוט חזרתי לעצמי. אני מקווה שעניתי לך.

היי אני שמחה שענית לי. ברור שאני לא רוצה להגיע למאמץ יתר... אבל גם אין לי סיכון כזה. אני כזאת עצלה בעניינים האלה של ספורט ותנועה שזה ממש מציק כבר... בכל מקרה שכחת לכתוב לי את הנתון החשוב ביותר- תוך כמה זמן מתחילת הטיפול התרופתי התחלת לחזור לשיא של חיוניותך? חודש? שלושה? והאם היו לך תופעות לוואי מעיקות כמו בחילות וכ...? מקווה שגם אני אחזור לעצמי, כי גם לי היו הסימפטומים שלך- עלייה במשקל וחוסר רצון לצאת מהמיטה במשך חודשים. נעמה