פחד מוזר!

שלום ד"ר, אני באמת לא יודעת אם אני בפורום המתאים לבעייתי אך אנסה בכל זאת. אני בחורה בת 25, נשואה שנה לבעל מקסים בן 31. יש לי בעיה מאוד מוזרה לדעתי ואיני יודעת מה לעשות איתה. החלטנו לנסות להיכנס להריון, יותר נכון אני החלטתי כי בעלי רצה מהיום הראשון שנפגשנו. אני לקחתי את הזמן שלי מאחר ורציתי לסיים את התואר וכו'. בכל אופן, אני מאוד אוהבת תינוקות וילדים - זו אהבת חיי, אבל הבעיה היא שאני פשוט מבועתת מהמחשבה ללדת! אני יודעת שזה דבר טבעי, וכולן עוברות את זה אבל אף אחד לא מבין כמה אני רועדת מהמחשבה הזו שמתחילים צירים והפחד הזה להיכנס לחדר לידה וסבול את הכאבים המטורפים האלו!!! כשאני הולכת בקניון למשל ואני רואה אמא עם תינוק קטן בעגלה אין מצב שאני לא אסתכל עליה לראות איך היא שרדה את זה והיא אפילו מחייכת...וזה מאחוריה ואיזה כיף לה. או למשל אם אני רואה אישה בהריון אני מסתכלת עליה ומרחמת עליה, למרות שאני מתה לתינוק!! זה מאוד מפריע לי וזה הפך למחשבות יומיומיות...הייתי אתמול ביולדות בקפלן כי גיסתי מאושפזת שם והסתכלתי איך היולדות נראות מעולפות וזה פשוט החריד אותי! אני ממש דוחה את ההריון רק בגלל זה.. נכון שזה נשמע לא נורמלי?! מה עליי לעשות ואיך אני אעבור הריון ללא חששות ופחדים? ואני אפילו עוד לא בהריון!! אני אשמח לעצה טובה ואני ממש מצטערת על אורך השאלה...פשוט אף אחד לא מצליח להבין.

הי עדי, לי יש תינוק בן שנה וחצי וגם אני חוויתי את הפחד שאת מתארת, אם כי בעצמה יותר "שכיחה" לדעתי.. העניין הוא שבהריון מה שיכול לעזור לך זו קביצת תמיכה, דוגמת פורומים לנשים בהריון ולנשים שאחרי לידה, שם תוכלי לקרוא סיפורי לידה חיוביים ונטולי כאבים קשים (כמו שלי למשל..), ולאט לאט ככל שתתקדמי לקראת הלידה תדעי לקראת מה את הולכת , תרגישי שאת שולטת בסיטואציה ותהיי רגועה הרבה יותר. במילים אחרות - ככל שתחשפי עצמך לחוויה מקרוב יותר, כן יקטנו חששותייך, ולו רק בשל העובדה שהחשש מהלא מוכר יהפוך לחשש מהמוכר. כמו כן חברות שילוו אותך לאורך ההריון (הריוניות נוספות) יחזרו שלמות בריאות ומאושרות מהלידה, וגם זה ירגיע אותך. תוכלי בבוא הזמן ללדת בליווי "דולה", מדריכה שתוכל לעזור לך במהלך הלידה ולבנות איתך "תוכנית לידה" בהתאם לבקשותייך, עד כמה שניתן. שיטה נוספת היא התמודדות בעזרת היפנוזה (לפני הלידה),. אני אשמח להמליץ לך על דולה נהדרת ועל רופאה מהפנטת (מורשית) שתוכל לעזור לך להתכונן לחוויה. כדאי גם להימנע משמיעת "סיפורי זוועה" של נשים שהלידה שלהן היתה "הכי קשה" - מנסיון - -הן מיעוט שנהנה לספר כמה הן סבלו. ותזכרי -העובדה שאנו הנשים חוזרות על החוויה שוב ושוב מעידה שהשד אינו נורא כל כך.. אשמח להפנות אותך לפורומים מתאימים, ואני חושבת ששאלתך תיענה ביתר הזדהות והבנה בפורומים אלו. את כל המיד שכתבתי לך קודם שאבתי מהפורומים הללו, שליוו אותי רבות החל מתחילת הריוני ושעזרו לי לשלוט בפחדיי ולהתחבר לבנות נוספות שהיו בהריון, יחד עברנו את החוויה בהצלחה. פורומים לדוגמא: http://www.leida.co.il/forum.asp?prePage=3&page=1 פורום נוסף: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1339-239,00.html

שלום מיכל, אני מודה לך על תגובתך... נחמד לדעת שעוד מישהי מרגישה פחות או יותר כמוני. אז הלידה שלך לא הייתה קשה מדי?!? את כל כך צודקת לגבי הימנעות משמיעה חוויות קשות כי עד היום באמת שמעתי יותר חוויות קשות של נשים מאשר טובות, כמו שחתכו אותן תפרו אותן ורק ה' יודע מה עוד עושים שם במקום כ"כ רגיש... הבעיה שלי היא שאני הראשונה מכל החברות שנשואה ומתכננת הריון, כולן עוד בשלב של הפאבים והדיסקוטקים ובחורים... קצת קשה לשמוע מהן חוויות דומות, את יודעת... אני ממש שמחה לשמוע שלא הייתה לך לידה קשה ואני מקנאה בך שאת אחרי!!!! זה בטח אושר לא נורמלי..... תודה לך על התשובה ותדעו רק אושר עם הגוזלים הקטנים והמקסימים האלו... עדי.

הי עדי קודם כל לפי דעתי הפחד שלך כלל לא מוזר אלה מאוד הגיוני. טבעי שנפחד מסיטואציות לא מוכרות ומכאב והריון עם כל הידע שזמין היום לכל הוא התנסות חדשה בשבילך. אני בת 24 ולא ילדתי לעולם ( אפילו חבר אין) אבל אני יודעת שהיום אפשר לבחור בלידה עם אפידורל ובכך מקטינים את הכאב עד לאפס. כמו כן ישנם קרורסיי הכנה ללידה רבים שמלמדים על טכניקות שונות שאפשר להיעזר בהם בלידה עצמה. היום הלידה אינה חייבת להיות קשה ארוכה וכואבת כמו שבעבר ואני בטוחה שברגע שמניחים את התינוק\ תינוקת עלייך זה שווה הכל....... בהצלחה

היי אריאל, תודה לך על התשובה המעודדת ואני מודעת לכל ענייני האפידורל, אך עדיין זו חוויה מפחידה שהשתלטה על המחשבה ההגיונית שלי. אני מרגישה שבא לי לשאול כל אישה עם תינוק בעגלה איך עברה לה הלידה כדי לדעת מה מצפה לי, תחשבי יש לידות של 25 שעות רק לנסות להוציא דבר כזה מחור כל כך קטן!!!!!!! את צודקת כמובן שאחרי ששמים את התינוק עליי זה שווה הכל אך עד אז מה יהיה?!?!? אני מאחלת לך המון אהבה בחיים ואין לך מה למהר, היא עוד תגיע זה בטוח...