תעזרו לי בבקשה

שלום! אני בת 21, סטודנטית באוניברסיטה לתואר יוקרתי. הייתי תמיד תלמידה טובה, אבל באוניברסיטה משום מה הכל השתנה. בזמן האחרון זה עוד יותר החמיר. אני לא מצליחה לקום בבוקר בזמן, מפסידה מלא שיעורים, כשאני קמה מאוחר עובר לי כבר החשק ללכת לאוניברסיטה, גם בבית אני לא מצליחה ללמוד. אין לי כוח וחשק להיפגש עם חברים או לצאת, אני רוב היום יושבת בבית, מול המחשב או מול הטלויזיה או משהו בסגנון, רוב היום אני רוצה לישון, מבלה הרבה זמן בשינה, לא עוסקת בשום פעילות ספורטיבית, יש לי הרגשה שעוד מעט השרירים שלי יתנוונו. בקיצור, מה יש לי? מה עלי לעשות? ובבקשה - אל תשלחו אותי לטיפולים! כבר הייתי בטיפולים בחיים שלי אצל מטפלים שונים. אני לא מצליחה להתמיד בטיפולים יותר מדיי זמן, מתייאשת מהמטפלים. אגב, אני מטופלת בתרופות נגד דיכאון כבר הרבה זמן (כמה שנים טובות). מחכה לתשובה, אבל תשובות רציניות בלבד. תודה מראש לעונים

שלום אין שם!! טפלי בעצמך .. פעילות גופנית ועוד פעילות גופנית .. תנסי בכוח להזיז את עצמך הליכה של 40 דקות 3-4 פעמים בשבוע או מחוץ לבית או להרשם לחדר כושר.. בקשי מחבר/חברה שיצטרף .. או לחלופין איזה ווקמן עם מוזיקה שיקלו על השיעמום .. בקשר ללימודים אולי התואר היוקרתי שאת לומדת לא מתאים לך?? מקווה שתקבלי עוד תשובות מאחרים יהיה טוב..:)

הייתי שם.אז מדעתי הלא מומחית.זה זה. חוץ מזה אולי קשה לך בלימודים.אולי את עיייפה? ואולי כמה דברים ביחד.אולי את צריכה שינוי בחיים? או חבר רציני בחיים. זה נשמע גם כמו קצת בדידות. אנחנו עסוקים במרדף החיים כל הזמן.אבל מה אנחנו באמת רוצים,זה את אף אחד לא מעניין.אז אולי זאת התשובה. תשאלי את עצמך מה את באמת רוצה בחיים. איך את משלבת את הלימודים, אם הדברים האחרים.קשר טוב בחיים הרבה פעמים הוא תרופה לכל מכה. את זה אני אומרת מהניסיון הקטן של החיים הפרטיים שלי. אשמח לשמוע האם קלעתי במשהו.והעיקר שתרגישי טוב.

אם זה אפשרי. בתודה מראש, אין שם

שלום, אני דווקא חשבתי שרצית לשמוע תגובות מאנשים אחרים ולא תגובה מקצועית.... את כותבת שהיית במספר טיפולים וגם נוטלת טיפול תרופתי? אני מתרשם שקיימים קשיים רבים ובמישורים שונים. גם במישור של הלימודים, גם במישור של החברים וחברה, וגם במישור של פעילות בשעות הפנאי. הבריחה על השינה מקילה אבל אני בספק האם זה פתרון. כיוון שהקשיים הם במספר משורים נראה שהדברים לא פשוטים. יתכן שמדובר בדיכאון אבל יתכן שהרקע הוא הפרעה אחרת. אני חושב שאבחון טוב ואולי להוסיף גם מבחנים פסיכולוגיים יכול לתת הבנה עמוקה יותר לקשייך. אחר כך כמובן לחשוב על טיפול. שיהיה רק טוב ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש