מוזר

היי לכולם, איזה מוזר-כשטוב לי ושום דבר לא מטריד אותי,אז יש יותר סיכוי שתהיה לי איזה חרדה או שאני לא ארגיש כלכך טוב פיזית.אני יותר מוטרדת (ואין ממה כי טוב לי..). אבל כשקורה משהו לא טוב,למשל אם אני לא מצליחה בבחינה (שזה גרוע מבחינתי כי בד"כ יש לי ציונים מאוד טובים..וזה חשוב לתואר..),אז החרדה בכלל לא מזיזה לי,אני דוווקא מרגישה טוב מבחינה פיזית ואני רק עצובה או עצבנית אבל לא בחרדה. הכל הפוך.כשאני צריכה לקבל התקף חרדה כי אני מוטרדת ממשהו שכן קיים אז אין לי.וכשהכל טוב ושום דבר לא מטריד אותי,יש סיכוי הרבה יותר גבוה שהחרדה תגיעה. ד'ר הידש היקר וחברים,נשמע לכם הגיוני מה שאני אומרת???

לאור היקרה, לא הגיוני אבל קיים. כאשר את מרגישה טוב את כנראה פחות על המשמר ויכולה לנשום בחופשיות, ואז השדים יוצאים. כאשר את בכוננות ואוספת כוחות אז השדים סגורים. אפשר להכנס לניתוחים פסיכולוגיים יותר עמוקים כמו פחד מהצלחה או להרגיש טוב. כאשר את מצליחה הדימוי העצמי עולה לשמיים ואז מתקבל אות אזהרה, מופיעה חרדה האומרת לך שתמיד אפשר לפול אל תשמחי יותר מדי. אבל העיקר הוא שתצליחי ולא יהיו יותר חרדות. תתחילי להתרגל שאת מרגישה טוב ומצליחה והכל בסדר, כך זה צריך להיות. שיהיה לכולנו רק טוב ושקט הידש

היי אור לדעתי יש בזה המון הגיון ככה זה גם עובד אצלי תארי לעצמך שאת סובלת מאגורפוביה והבית שלך נשרף לא עלינו.. האמיני לי את תתפקדי מצוין ותברחי ממנו די מהר... העניין הוא שבמצבי משבר ולחץ החרדה נדחקת לשוליים ואנחנו פועלים , ככה לפחות אני ולכן למדתי לעמוד על המשמר דווקא בימים או תקופות של רגיעה יחסית שיש זמן להרהר שבת שלום וסליחה על הניסוח הגרוע נשרף לי פה המטבח:)

אור היקרה זה נשמע מאוד הגיוני וזה קורה גם לי. כשרע לנו פיזית או אנו מאוכזבים ממשהו לדוגמה, אנו מרכזים את כל האנרגיה והמחשבה באיך לצאת מהמצב הנתון ואיך לשפר את ההרגשה. מצד שני, כשראשנו " פנוי" למחשבות אז צצות להם כל החרדות והפחדים פשוט משום שאנו לא עסוקים. זה אחת הסיבות לכך שאני נורא מפחדת מחופשים. מצד אחד אני מרגישה צורך בהם ומצד שני כשאלה מגיעים אני לא יודעת מה לעשות עם זמני הפנוי ופוחדת ליפול לחרדות ודיכאון אני כל כך מבינה אותך