חשיפה

התקשורת המצולמת כגורם לעליה בכמות נפגעי ההלם והחרדה התקשורת המצולמת כגורם לעליה בכמות נפגעי ההלם והחרדה. מאת: ד"ר יגאל גליקסמן כפסיכותרפיסט המטפל גם בנפגעי הלם וחרדה, אני רואה בצער רב עליה משמעותית בכמות נפגעי ההלם והחרדה במיוחד בתקופה האחרונה רווית הפיגועים. מאחר ורוב המטופלים לא היו אפילו נוכחים במקומות האירועים אלא שהו בביתם וצפו בדיווחי כתבי הטלוויזיה, אין לי כל צל של ספק כי חשיפה מסיבית בלתי מבוקרת של תמונות נפגעים מדממים ושלוליות דם לצופים בטלוויזיה - ילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד מהווה גורם משמעותי לעליה מצערת במספר נפגעי ההלם והחרדה. לעניות דעתי צילום נפגעים ללא קבלת הסכמתם מהווה גם עבירה על צנעת הפרט. להזכירכם התקשורת האמריקאית השכילה להעביר לעולם כולו את הדרמה הטרגית בה נספו כ: 3000 איש בפיגוע הטרור במגדלי התאומים ב 11.9.2001 במלוא העוצמה ללא חדירה לפרטיות וללא חשיפה של טיפת דם אחת. אחת הסיבות לכמות הגדולה של נפגעי הלם קרב במלחמת יום הכיפורים הייתה בראש ובראשונה המעבר המהיר והפתאומי בין מצב בו אדם שהיה במצב של התרוממות רוח ושלווה בבוקרו של יום הכיפורים לבין החשיפה של אותו אדם לאותם מצבים ומראות נוראים של פציעות ומוות שהיוו למעשה איום קיומי מספר שעות לאחר מכן. ניתן לדעתי להגדיר את העם היהודי בכלל ואת החברה הישראלית בפרט "כקהילה פוסט טראומטית כרונולוגית - סוציולוגית ." כאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש אני רואה חובה לעצמי להתריע מפני המשך חשיפה מסיבית בלתי מבוקרת ובלתי אחראית של תמונות נפגעים מדממים מאחר והיא עלולה לגרום להופעת סימפטומים פתולוגיים בלתי רצויים ומיותרים. צריך כמובן לעזור לנפגעים ולהקל על תהליך ההתמודדות התפקודית וההסתגלות שלהם לאחר האירוע בו היו מעורבים בצורה זו או אחרת. חשוב לא פחות לטפל ולתמוך באותם צוותים מגוונים העובדים עם הפרט, המשפחה והקהילה שנחשפו לאירוע החבלני.

לאמי תודה, תודה על המאמר והעיסוק בנושא חשוב זה. אני בהחלט מסכים עם ההגדרה של החברה הישראלית כבעלת טראומות קשות והפרעות פוסט-טראומתיות. נתחיל מהשואה ומלחמת השחרור ואפשר להמשיך כמדינת מהגרים. אני חושב שהפרעות הפוסט-טראומתיות שכיחות ביותר וחשוב להעלות את המודעות לבעיה זו שרבים רבים סובלים ממנה. שנעבור את המלחמה בשלום, דר' גיורא הידש