אני מחכה

תודה לכן.אתן מקסימות וכל מחמאה שאתן מקבלות בפורום מגיעה לכן. אתמול כתבתי בלילה מתוך כאב גדול.זה בא מהלב.אני מצטער אם נשמעתי ממש ב "דאון". אני אוהב לחיות ומנסה לעשות את זה טוב.פשוט אני מתקדם וזה נראה שהנה הצלחתי.אבל פתאום יש תזכורת.וגם אם היא קטנה היא מחזירה אותי לקרקע וכאילו אומרת לי-אני עדיין כאן ואשאר תמיד.אני נשמע כבר מתוסבך מרוב שאני מנסה להעביר לכן את מה שאני מרגיש.אני בטוח שאתן מבינות.אם הייתי מספר למישהו שלא יודע מה זה,הוא היה חושב שאני משוגע.הוא לא היה מבין מה אני מקשקש.(כיף לו).אני מחכה ליום שבו אגיד לעצמי-למרות המלחמה היום יומית שלי-כיף לי.כן-כיף לי.ואז התזכורת-גם אם היא גדולה,כבר לא תזיז לי או תפחיד אותי. אני מחכה,

היי דני, איך אפשר לכתוב לך לפרטי? טלי.

לדני שלום, גם אתה תרגיש טוב וההתקפים יעברו, זה רק שאלה של זמן. "המצחיק" הוא שכעבור זמן כאשר תהיה רחוק מהחרדות גם אתה תצטרף לאלו שלא מבינים וגם אתה לא תוכל להבין ולהזדהות עם מה שקרה לך עצמך ואיך דבר כזה יכול להיות ולא תוכל להסביר לעצמך.... תחכה ותראה ונקווה שבקרוב רק טוב הידש