להפסיק עם הסרוקסט

כפי שכתבתי בעבר, אני מטופלת בסרוקסט, וחיי השתנו מן הקצה אל הקצה. הרופא דיבר על טווח טיפול של כשנה. ככל שהזמן מתקרב, אני חשה יותר ויותר פחד מהפרידה מהכדור. ברור לי שלא מתמכרים אל הכדור, אבל אני חוששת שכל תופעות הדכאון והחרדה יחזרו. מצד שני, ברור לי שלטיפול הרפואי צריך להיות סוף (גם כדי להחזיר לעצמי את ההנאה המינית...). מה עושים? והאם כדאי/צריך להוריד את המינון בהדרגה? תודה רינת

לרינת שלום, אם עדיין יש חוסר בטחון וחרדה אז אולי כדאי למשוך עוד קצת את הטיפול. בכל מקרה הפסקת הטיפול צריכה להעשות רק אחרי התייעצות עם הרופא המכיר אותך כי חשוב לא להפסיק את הטיפול מוקדם מדי וגם חבל... בכל מקרה ההפסקה תהיה הדרגתית. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

הי רינת אני מבינה לליבך כי אני נמצאת בסרט הזה גם. אני רוצה להרגיע אותך ולהגיד לך שהורדת המינון אף פעם לא תהיה בצורה דרסטית אלה בהדרגה. אני מניחה שבהתחלה תרדי מעט במינון ותשארי כך תקופה מסוימת בכדי לבחון איך הגוף מגיב לזה. השאלה מתי לשבור את האיזון שהושג ואם כדאי היא שאלה קשה אבל אני מניחה שגם הפסיכאטר וגם המטופל מרגישים כשמגיע הרגע . אני לפני כחודשיים התחלתי לרדת עם הכדור שלי ממינון מקסימילי. הכל היה נהדר עד שכשהור דתי עוד קצת הייתה נסיגה מסוימת והוחלט שאחזור לכדור שלם ( במקום כדור וחצי) ולא לחצי כדור. מה שרציתי להגיד זה שגם אם תהיה לך נסיגה מסוימת , תמיד אפשר לחזור למינון הקודם. את עושה צעד לא קל מלווה בהרבה חששות אך גם הרבה תקווה. תעלי את החששות בפני הפסיכאטר כשאת נפגשת איתו ותראי מה הוא אומר. אני מאמינה בך ואם תרצי לדבר אני פה תמיד! בהצלחה, אריאל

תודה אריאל. האמת היא שאני לא כל כך נפגשת עם הפסיכיאטר... אבל מקפידה על פעם בשבוע עם הפסיכולוג. האמת היא, שמאז הטיפול התרופתי אני לא ממש בטוחה שאני צריכה פסיכולוג. הכל פתאום כל כך בסדר גמור. לפעמים אני תוהה אם זה לא איזושהי בעייה גופנית, איזה חוסר במשהו או שינוי הורמונלי/כימי שהסרוקסט פותר. ואולי מכאן ה"חרדה" להפסיק איתו. אני מקבלת את הצעתו של ד"ר הידש, ופשוט אחכה עוד קצת. רק חבל לי על תופעת הלוואי של הירידה בחשק המיני... בכל מקרה, תודה.