הטרדה

פעם ראשונה שאני מעלה זאת על כתב ודמעות בעיני: אני בת 20 ובשנות ילדותי עברתי התעללות מינית. כעת יש לי חבר - יחסי מין עדיין ללא חדירה והכל טוב, אני נהנת. בזמן האחרון אני נזכרת במה שעבר עלי די הרבה בניגוד לשנים קודמות - בהן הפנמתי ולא התיחסתי לזה וזה גם לא כל כך הציק לי באופן רגשי כי התעלמתי מזה... עכשיו זה מדי פעם חוזר אלי והייתי רוצה להיות כמו פעם - להתעלם. אני חושבת שעדיף לי לא לפתוח את זה לעומק מחשש שזה יגרום לי נזק רגשי עמוק וחזק מזה שיש לי כעת! מה לעשות??? אגב אני מאוד דכאונית ואף פעם לא מרוצה מעצמי - אולי זה אחד הנזקים שנגרמו בעקבות ההטרדות. מחכה לתשובות , תודה!

לעניין תגובה מקצועית תקבלי מד"ר הירש. במקביל מציע לך לפנות למרכז נפגעות פגיעה מינית( לא בטוח שדייקתי בשם המרכז ). בכל אופן תזכי לאוזן קשבת מאנשי מקצוע המתמחים ספציפית בטיפול הדרכה ויעוץ לנפעות פגיעה מינית.

היי לצערי ישנן רבות שנפגעות מינית והן לא מעלות את הנושא המטיל צל על חייהן. מניסיוני, ככול שאנחנו שואלים זאת יותר וככול שערים יותר לנושא כך מוצאים יותר בחורות (גם בחורים), שעברו חוויות קשות. בשאלתך את מציינת שני דברים חשובים ושניהם נכונים. השניה, למרות שאת הצלחת להדחיק את הזכרונות מהתודעה הרי הם העיבו על חייך וכמעט בטוח שיש קשר לדיכאון וכדומה. את מנסה ללכת קדימה כאשר רגל אחת נשארת מאחור ושומרת שהזכרונות לא יעלו לתודעה. הנושא הראשון הוא עליה של הזכרונות. זו תופעה ידועה. כאשר יש משהו שמזכיר את העבר אז הטראומה חוזרת. כך תמיד אמרנו שבמלחמת לבנון טפולנו בנפגעי הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. כלומר ביום הכיפורים הם דחקו את הטראומה והיא שבה ופרצה במלחמה הבאה שהזכירה את הראשונה. כך גם אדם שעבר תאונת דרכים, יכול לעבור תאונה קלה כעבור מספר שנים ואז הוא חווה את הטראומה הראשונה.... כך כנראה גם אצלך, היחסים עם החבר מתחברים לזכרונות של הטראומה. השאלה האם לפתוח את הדברים כמובן מעוררת חרדה רבה, החרדה פעמים רבות קשורה לרגשות אשמה, אולי אני אשמה? אולי יכולתי למנוע זאת וכדומה? את חייבת לזכור שאת לא אשמה, ישנו רק אשם אחד (ימח שמו) ויתכן שהוא כבר שכח את הסיפור.... כך שתכעסי עליו ולא על עצמך. זה הלקח החשוב ביותר. יתכן שעדיף להדחיק וזה יותר קל, אבל צריך לשקול את המחיר של ההדחקה אצלך... לא באופן תיאורטי אלא אצלך באופן פרטי. לכן כדאי להגיע לפגישת אבחון וייעוץ ומכאן להתקדם. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

מוטרדתהיקרה צר לי לשמוע על עברך הקשה אבל אני חשבת שדווקא השמת הדברים " על השולחן" ועיבודם יזרו לך להמשיך להתקדם קדימה עם חייך ולחיותם באושר המיוחל. לגופנו יש מנגנון הדחקה שבעצם נועד לעזור לגוף ולנפש לשרוד. לעתים מנגנון זה נשבר ואז צצות כל אותן תחושות שהיסתרנו ולעתים בעומצות גבוהות מאוד. היות וכבר ניזכרת בסיטואציה אני חושבת שהנכון לעשות יהיה לדבר עליה עם גורם מיקצועי כמו פסיכולוג. הרגשת חוסר האושר שלך היא מובנת ואני באמת חושבת שטיפול יכול עזור. את צריכה לזכור שאת לא אשמה ושאת בנאדם מאוד חזק שעבר ארוע לא פשוט ושרוצה לקדם את החיים שלו ולשפרם. את תצליחי! אריאל

ממליצה לך להכנס לאתר -מקום- פשוט תקלידי את המילה בכל מנוע חיפוש. הוא נותן מידע נפלא ועדכני על כלמה שנוגע בתקיפה מינית בכלל ובגילוי עריות פרט. יש שם גם מערכת פורומים תוססת ותומכת. מנסיוני הזוגיות שלי טובה אבל מאוד קשה לשמור עליה כשמתמודדים עם הפגיעה. עדיף לטפל לפני שמתחיבים לקשר שדורש יחסים אינטימיים ומגע. בהצלחה

אני יודעת שאני לא אשמה - אין לי רגשות כאלו אבל אם אני יפתח את זה אני יהיה יותר בדיכאון זה קרוב משפחה שאני מאוד אוהבת מאוד קרוב ואני באיזשהו מקום סולחת...... אבל עדיין