שאלה קשה לאנשי הפורום
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני אשה כבת שלושים, מטופלת מזה כ-5 שנים אצל פסיכולוגית, בשנה האחרונה הועלתה האפשרות של שימוש בכדורים נוגדי חרדה (הבעיה שלי היא שכשבא גל של חרדה או אם אני מוטרדת ממשהו אני מתעסקתל בזה עד כדי כך שאני מגיעה למצב של סבל נפשי , בכי, או דמיון מופרז באשר למה שעומד לקרות. אני מגדילה את המצב בראשי וכתוצאה מכך ד, דברים שאמורים להעסיק אותי היום כמו עבודה-קידום, בן זוג, מקבל מימדים קטנים יותר, הפסיכולוגית שלי אומרת ששימוש בכדורים עשוי לפנות את המחשבות הרעות למחשבות טובות). אני אדם עובד ומצליח בתחומו, בעלת משרה מכובדת, לרוה אני מסתדרת גם במצבים של לעמוד מול קהל חדש, ואני יכולה להגיד שהטיפול הפסיכולוגי הועיל לי המון והצלחתי להתפתח . אפילו ה"גלים" האלה פחתו. אבל בכל זאת , אין ספק שאילו הייתי אדם פחות חרד ודאי הייתי מצליחה אפילו יותר. מזה כשנה אני נכנסת לפורום ומגלה כאן הרבה דברים מעניינים , מעבר לעובדה שיש כאן תרומה רבה של ידע, יש כאן גם אנשים נפלאים וחכמים שמצליחים להסביר דרך הרגליים שלהם את המצבים האלה. ובכל זאת, ועל אף, שחשבתי שאיני אדם שמקטלג אנשים בדרך כלל, נראה לי שכאן הגעתי למבוי סתום. אני שמה על עצמי חותמת נוראה שבה אני שייכת לקבוצה מסכנה באוכלוסיה, של חסרי יכולת שליטה על עצמם,כאילו אחרי כדורים הדרך היחידה היא אישפוז בבית חולים פסיכיאטרי. (אני מתנצלת על הבוטות - ואומר, שהרי מצבי אינו שונה משלכם, לכן אני ממש מבקשת לא להיפגע, זו הסריטה שלי, אין לי כוונה לפגוע אלא לדברי היישר מרחשי ליבי , פתוח ככל שאפשר)., אין לי ספק שיש לי בעיה בתפיסה או אולי בורות מסויימת שההבנה לא מצליחה להיטמע בראשי, ואני אינני מפנימה את העובדה שהפסיכיאטריה היום משמשמת אנשים כפי שהיא משמשת חולים שבאים לרופא עם דלקת גרון. האם אני לא רוצה לעזור לעצמי? האם כף המאזניים של אינו מאוזנן עד כדי כך שהמשקל נופל על סטיגמות פרמיטיביות? אינני יודעת את התשובה ולכן השאלה שלי היא כזו האם רובכם כאן הנוטלים כדורים ומנהלים חיים נורמלים, דהיינו עובדים, מקיימים חיי חברה רגילים? במה משפרת נטילת הכדורים את איכות החיים והאם ניתן לומר שהכדורים עוזרים באופן גורף? הבנתי מדר' הידש הנפלא שכדורים נוגדי חרדה נוטלים למשך שנה? האם אחרי שנה חוזרים למצב הקודם, ואם לא אז איך אם כך ישנה השתנות האם המוח שלנו מטופל ע"י הכדורים כפי שדלקת מטופלת ויום אחד היא נעלמת? מהם סיכויי ההצלחה? על מה משפיעים הכדורים? מהם תופעות הלוואי? האם עייפות - אני חייבת להיות עירנית. למה אני כזאת פחדנית, כשכבר יצא לי לקרוא כאן לא פעם שיש הצלחה, ושזה משפר את איכות החיים. סילחו לי שוב על הבורות, על הבוטות, ועל פגיעה שפגעתי במישהו שלא במתכוון.כל רצוני הוא להרגיש שאני נורמלית. אולי, אם תוכלו לספר לי שגם אתם בסך הכל מנהלים חיים נורמלים עובדים וכו' , זה יוכל לעזור. אשמח להעזר בידע שלכם ובחכמתכם, שללא ספק גדולה משלי בתחום זה. אור
הי אור וברוכה הבאה החששות שלך הם מובנים וטבעיים הרי מי מאיתנו לא היה רוצה לחיות חיים נטלוי כדורים? ובאמת קיים הפחד הזה שהכדורים הם המפלט האחרון ושאם זה לא עוזר אז על מה כבר נישען? אבל, כמו שאמרת חרדה או דיכאון צריכים להיות מטופלים כמו שכל מחלה אחרת מטופלת ואין טעם להזניח את הדברים ולגרור סבל מתמשך. אנשים פה בהחלט נוטלים כדורים ומנהלים חיים תקינים ואני אפילו אגיד לך ההיפך- אני בטוחה שללוא הכדורים אני הייתי מנהלת חיים לא תקינים ולא להיפך. אני לא אומרת את זה בכעס או מירמור על עצמי כי השלמתי עם העובדה שכרגע אני נאלצת לקבל טיפול מסוים בכדי להקל על עצמי ואם אני רוצה אייכות חיים אז זה מה שאני צריכה לעשות כרגע. אני מקווה שלאט לאט אוכל לרדת במינון משום שהשאיפה בכל טיפול פסיכאטרי תרופתי- אנטי דכאוני הוא להתחיל במינון מסוים ולהוריד כל פעם עד הפסקה מוחלטת. לגבי תופעות לוואי, העניין הוא מאוד סובייקטיבי ויתכן שאחד יפתח תופעות לוואי רבות לכדור מסוים והאחר כלל לא. גם אם קיימות תופעות לוואי , רובן נעלמות אחרי תקופת ההיסתגלות ואם הם לא חולפות תמיד אפשר להחליף לטיפול אחר אור, אני עם הדיכאון ויותר גרוע עם החרדה כבר שנתיים ואם זאת אני עובדת ולומדת ואפילו בהצלחה. זה אפשרי..... אריאל.
אני חושבת שבראש ובראשונה חשוב שתרגישי טוב (כמו שד"ר הידש תמיד אומר), והכדורים זה משהו שיכול לעזור לך מאוד לרגיש יותר טוב. אני סטודנטית לפסיכולוגיה ורציתי לחלוק איתך את היחס שקיים היום להפרעות כמו דיכאון וחרדה. היחס הרבה יותר מבין , כבר לא מצביעים עליך ברחוב כאילו אתה משוגע, וכל הבעיה שלנו היא שאנחנו רגישים קצת יותר מאנשים אחרים למצבים בחיים. הכדורים בסה"כ עוזרים לנו להתרומם ולעזור לנו לעזור לעצמינו בצורה טובה יותר. הכדורים מפנים אנרגיות נפשיות שמושקעות כרגע בסילוק החרדה או הדיכאון במקום להשקיע אותה בחיים. כדורים נגד דיכאון נוטלים לתרופה מינימלית של 10 חודשים נדמה לי וזה כדי לאפשר למוח לייצב את רמת החומרים שמופרשים בו ואחראים לכל המצב. יש אנשים שלפעמים זקוקים ליותר זמן, אבל פחות מכך, לא ממליצים כי קיים חשש שתהיה חזרה למצב הקודם. אני מנהלת חיים נורמאלים, והכדורים עזרו לי מאוד בשיפור הריכוז והיכולות הקוגניטיביות שקצת דעכו בעקבות הדיכאון. אני עירנית יותר- לראייה : לפני הכדורים בקושי זזתי מהבית, ועכשיו אני מבלה כל יום 3 שעות בחדר כושר!! יש לי המון אנרגיה, השינה שלי הרבה יותר טובה, חיי החברה שלי יותר טובים כיוון שיש לי אנרגיה לבלות עם אנשים ואני לא כל הזמן מותשת מההתמודדות. הכדורים גורמים לפעמים לתופעות לוואי בעיקר בתקופת ההסתגלות (בחודש הראשון לנטילה) אני לדוגמא סבלתי קצת מנדודי שינה וזהו. לכל קבוצת כדורים יש מנגנון פעולה שונה- לכדורי מקבוצת SSRI גורמים לסרוטונין (החומר שאחראי על מצב רוח טוב) להשאר יותר זמן באיזוריםבמוח בהם הוא מופרש. (ולהסבר הפיזיולוגי- מקטינים או מונעים reupte של סרוטונין מהסינפסה). יש כדורים מקוצות אחרות שהפעולה שלהם קצת שונה, ועליהם ד"ר הידש יוכל להסביר. אני הסתובבתי בדיכאון 3 שנים לפני תחילת הטיפול, ואני מאושרת שסוף סוף החלטתי לשעות את הצעד הזה. בעניין הסטיגמה- היא שייכת לאנשים מסויימים, אולי בגלל זה כדאי לבדוק למי מספרים ולמי לא.... בהצלחה!!
"חבל לסבול זה לא יעבור מאילו רק לא לקחת תרופות ממש הבנזאופדינים ...ואליום- קסנקס - טרנקסל - קלונקס וכו!!!!!!!!!!! התרופות הכי מתאימות(מה שלא היו בתקופתי)*******הם אפקסור........... סרוקסט .........ודומיו תני לזה שנה....ואת בחוץ!!!!!!!!!! בהצלחה
אור המקסימה: אני מאמינה שאין אדם שלא חשב את כל מה שאת חושבת כשעמדה בפניו השאלה של כדורים- כך שממש אין צורך להתנצל... בסך הכל מה שאת צריכה לנסות זה לגייס הסתכלות קצת אחרת על הדברים: את סוף הדרך של בן אדם בבסיס( אני מקוה שאכן כך את מאמינה) שיש לו עודף רגישות או קולטנים רגשיים לסביבה. למרות זה (!!!) את מתפקדת ועושה את כל הדברים שאנשים שאין להם את הדבר שלנו עושים. זה אומר שאת עמיצה וחזקה. עכשיו, אחרי שנטרלנו את האישי שבכל העניין יש לי הפתעה בשבילך: המציעו תרופה לדברים שמעכבים אותך איזה כיף, לא רק שאין לי התלבטויות אם לקחת אותה אני מתה לקחת אותה כי זה סוף סוף יתן לי יכולת לעשות את הדברים כמו שאני באמת יכולה. מי אמר שחיים קלים זה דבר אסור? את מבינה אותי? סליחה על הדיבור אבל תזייני את החיים-קחי כדורים שיעשו לך טוב, למה את מי הרגת שיש לך סבתוחה נפשית? וגם- לכל רע יש טוב ויש לנו סבטוכות נפשיות כי יש לנו משהוא מיוחד ומרתק בנפש. אז באמת שיהיה בכיף ואם וכאשר תחליטי לקחת שזה יהיה ממקום של פרגון עצמי ... ואם בא לך לספר מה בסוף זו הכתובת אי מייל
שלום לכולם. ראשית פתתי הבוקר א הפורום, ודמעות של התרגשות עלו בעיני. איזה כיף לפתוח בוקר כזה בידיעה שאני אדם נורמלי.אני מודה לכם על השיתוף, על ההבנה, ועל ההזדהות. אולי כמו ילד היה חשוב לי לדעת שאני לא לבד בחושך הזה. אז תודה . יש לי שאלות נוספות, ואינ אשמח אם תוכלו לעזור לי: האם נטילת תרופות דרך קופת חולים תחייב אותי לדווח על כך לבוס שלי = עמ"נ שהוא יוכל לציין את זה בביטוח המנהלים שלי. למי כדאי לפנות -האם דרך קופת חולים (אני בלאומית) או דרך פרטי? האם פניה לרופא פרטי גורמת לכך שגם ארכוש את התרופות באופן פרטי ואז המחיר יהיה גובה יותר. מהו המחיר (בערך)לחבילת כדורים דרך הקופה ומהו פרטי מה התשלום שגובה פסיכיאטר פרטי? קראתי כאן עלכדורים ממכרים השייכים לקבוצת הבנזודיאזפיניים. מה זה? אני לא רוצה להיות מכורה. דר' הידש כתב לי , שיש קבוצות נוגדות דיכאון וקבוצות נוגדות חרדה. אחת מהקבוצות היא ממכרת והשניה לא. מה מכילות התרופות אני לא רוצה לעשות טעויות. אני לא מכירה פסיכיאטרים בכלל, איך בוחרים אם אין לי מכרים שעברו חוויה (אם אפשר לקרוא לזה כך) דומה. יש לי אומץ להתחיל,. באמת שעזרתם לי. האם תוכלו לתת לי עוד אינפורמציה. אני אנסה עכשיו לפתוח כל מיני אתרים שיוכלו לעזור לי, גם לרופא הכי טוב כדאי לבוא עם קצת ידע. כשיודעים לא מפחדים - ככה זה אצלי. אני אנסה להפיץ את השאלה הזו גם לא תחת הלינק הזה כדי שאולי כך אוכל לצבורעוד ידע לגבי מחירים וכו' אתם ניפלאים. תודה אור