גיל 18

יש לי אח בן 18 שנה. הוא בן יחיד בן 4 בנות - כל מה שהילד הזה מבקש הוא מקבל הכל הכל הכל: חשוב לציין שעד היום אמא מגוננת עליו מכל הבחינות האפשריות - היום בדיעבד היא מתחרטת על השגיאה חשוב לי מאוד לציין שהבחור לא עובד לא לומד ונכון להיום גם לא משרת בצבא מסיבות כאלה ואחרות היות והוא קיבל הכל מגיל אפס ללא שום התאמצות מצידו והכל בא לו כל כך בקלות והוא לא יודע לקבל תשובה של לא , היום זה ממש בעיה אמי כבר די מותשת מהילד ולא יודעת יותר מה לעשות הבחור הפך את היום ללילה ובלילות הוא מבלה ויוצא עד השעות הקטנות וכך הלאה לאני ולדעתי אי אפשר להמשיך בצורה כזאת - רציתי להוסיף ולומר שהוא מאוד סגור ואף פעם לא נותן לתקשר איתו ואם רק מנסים לדבר איתו על שישינה את ההתנהגות שלו והגיע הזמן שיקח את עצמו בידים הוא מתנפל , מתעצבן ולא מוכן להקשיב ואם הוא רב עם אמא או אבא זה מגיע גם למריבות של עד אור הבוק ר ואפילו בריחה מהבית ....זה ממש על קצה המזלג כיוון שקשה באי מייל לפרט מהלך חיים של 18 שנה אבל בכל זאת אם אפשר להתייחס אני מאוד אודה השאלה שלי היא כזאת: מאחר ואדם כל הזמן עצבני ולא רגוע זה קצת מעלה אסוציאציות אולי יש מצב שהבחור מנסה להשתמש ב"סיגריות" או שקיים אופי שכזה עצבני ולא רגוע 1. קודם כל מהם הסימפטומים לדעת אשכן הוא משתמש ולבדוק ללא ידיעתו? 2. כיצד ניתן לפתור את הבעיה ? 3. גם אם זה מצריך פגישה של ההורים עם פסיכולוג שיתן להם את הכלים לדעת להתמודד איתו אני מאוד אודה אשמח מאוד לקבל התייחסות בהקדם מאחר והמשפחה על סף שבירה תודה.

קודם כל רציתי להגיד לך שלאחיך יש מזל שיש לו אחות כזו אכפתית ומתחשבת אז כל הכבוד. הבעייה, כפי שציינת, היא באמת שורשית משום שהתבנית הזו של פינוק ואי אמירת לא נבנתה מגיל קטן ולכן אחיך באמת חש שאין הצדקה כשאתם מעירים לו או טוענים שהוא לא בסדר הרי אף פעם הוא לא נאלץ להתמודד עם דבר כזה. אחיך נמצא בגיל ההתבגרות שהוא גיל שבו כל הרגשות מתעצמים והמציאות נתפסת בצורה מאוד קיצונית בין שחור ללבן. יתכן וההתנהגות שלו נובעת מבעיה מסוימת של בדידות או קושי היסתגלות לאי עשיית צבא לדוגמה , ובמילים אחרות אחיך נאלץ להיתמודד עם קושי שזה דבר חדש לו וזה מה שיוצר את התוקפנות והכעס. העובדה שאחיך קיבל הכל ללא כל מאמץ וקושי ולעולם לא נאלץ להתמודד עם משהו רציני בכדי להשיג את מטרותיו מקשה עליו כיום להתמודד עם הקשיים ואם נוסיף לזה את גיל ההתבגרות וכל השינויים הנלווים אליו הרי שתיכן וזו הבעיה. אני לא חווה דעה מקצועית אלה רק רעיון ואני חושבת שמה שהצעת- פנייה של המתבגר עם ההורים לטיפול יכולה להיות עצה טובה מאוד. גם אם הוא התחנך על פינוק כל הזמן, גם היום אם הכלים הנכונים אפשר לשנות את דפוס ההתנהגות הזה. מקווה שעזרתי ובהצלחה , אריאל