ד'ר הידש וחברים

היי, רציתי לשאול (שוב), איך יודעים שאתה בחרדה או שאתה פשוט לא מרגיש טוב בגלל משהו פיזי/רפואי? אם למשל אני מרגישה טוב ופתאום יש לי סחרחורת או כאבי ראש או חוסר שיווי משקל או הרגשה אחרת(כאילו נפילת לחץ דם..) אז מי אמר שזה בכלל חרדה?? בנוסף, יש הרבה אנשים שלפעמים לא מרגישים טוב..הם לא מנתחים את זה כחרדה.וגם אם כן-למשל אם יש למישהו לחץ בחזה,הוא לוקח כדור הרגעה,זה עובר והוא ממשיך הלאה.הוא לא מנתח את זה יותר מדי,לא חוקר כמונו,ולא דש בזה כל הזמן.נראה לי שהרבה אנשים עוברים יום יום בעיות רפואיות או חרדות אבל ההתעסקות שלהם וההתמודדות שלהם היא אחרת מאשר אני למשל. לדעתי יצרתי לי מין מעגל והכל בראש.אני בטוחה שמה שאני מרגישה קורה לאחרים.אבל אני מסווגת את זה לבעיה "סובלת מהתקפי חרדה" ואנשים אחרים מסווגים בעיות כבעיות רפואיות "אני לא כלכך מרגיש טוב" ולכן לנו קשה יותר לצאת מהמעגל האינסופי הזה. לדעתי,כמעט כל אדם שלא מרגיש טוב יכול להיות שאחת מהפעמים הוא פשוט עבר התקפון של חרדה והוא פשוט לא מודע או לא מתעסק בזה יותר מדי.לכן הוא לא נופל למעגל שהיציאה ממנו קשה ולפעמים בלתי אפשרית. מה דעתכם???

היי אור, זה באמת מעגל סגור אבל אפשר לפרוץ אותו. אנחנו - שסובלים מחרדה, חרדים מההתקף הבא, לכאורה "מצפים" לו וכשהוא מגיע, שוב מחכים לבא אחריו. זוועה, קשה לצאת מזה, לפרוץ את המעגל. אני לדוגמא , "ציפיתי" להתקף הבא בעיקר בימי שישי, מאחר וההתקף הראשון הופיע ביום שיש בצהרים ומאז כמעט כל יום שישי היה סיוט עבורי...אז הלכתי לטיפולי שיאצו בימי שישי כדי שאולי ההתקף לא יגיע ועשיתי הילינג בימי שישי ודמיון מודרך..... אבל בכל זאת הוא זחל מאחורי ותקף אותי, כמו נחש צפע:-))) אנשים "רגילים" לא מרגישים טוב, או עוברים איזה התקפון חרדה ושוכחים מזה, אצלנו אולי בגלל כימיה מסוימת במוח , מבנה נפשי וגנטי מסוימים זה הופך לסיוט של החיים. במקרה שלי אם לא הייתי פונה לפסיכיאטר ונוטלת סרוקסאט הייתי ממשיכה לסבול ובעיקר בימי שישי - שבת:-)))))

אור היקרה מה שאת רושמת הוא כל כך נכון ואני מזדהה עם כל מילה. אני חושבת שאצלי עד שלא ידעתי שאני סובלת מחרדה שייכתי את הכל למשהו פיזי וכשהבנתי שמדובר בחרדה והתחלתי בטיפול פתאום כל התחושות שלי היו בעקבות משהו נפשי ולא להיפך. כלומר, אני חושבת שפה המודעות שלנו למצבנו משחקת תפקיד לא כל כך טוב וזו אכן מעגלתיות מסוימת שקשה לשבור אותו. בכל אופן, יתכן מאוד שאנשים לעיתים חווים התקפי חרדה מבלי שהם מודעים לעניין וכשנשלל כל גורם פיזי סביר להניח שזו אכן החרדה בכל מצב, יש לנו יתרון שאנו מודעים לבעיה שלנו ואולי גם חיסרון שישנה מודעות יתר דבריי יצאו קצת מסובכים ומקווה שהבנתם אוהבת, אריאל

ערב טוב, בהתחלה כשקראתי את מה שאור כתבה,פשוט לא האמנתי!!!אני חושבת על זה הרבה פעמים אבל לא בדיוק ידעתי איך להעביר את השאלה אליכם.אור-שיחקת אותה. אריאל-התשובה שלך קלעה בול למה שרציתי לכתוב.אם שמת לב את די מסכימה עם אור ומצד שני די מבינה שזה מזלינו שאנו מבינים שיש לנו בעייה. כששאלתי את עצמי את השאלה הזו היגעתי למסקנה אחת-במצב שהייתי בהתחלה רק הכדורים עזרו לי.היום לאחר שמונה חודשים אני מבינה שמה שאני מרגישה כל אדם אחר יכול להרגיש רק שאני יותר רגישה לכל מה שקורה לי במיוחד שיש לזה שם-החרדה. גם לי קורה הרבה פעמים,במשביר,בסופר ובמקומות רבים אחרים,סחרחורת ומן הרגשה של חוסר איבוד משקל.ואז אני מבינה שזה הגיע.אני פשוט ממשיכה בעיסוקיי ונותנת לזה לחלוף וזה חולף. הרגע חזרתי מהבריכה-היה אחלה. מחר אנו נוסעים(בעלי וילדיי)לחופשה בצפון. אז לא להתגעגע יותר מידי. תרגישו טוב שגב