שאלה ליונית

שאלה, כשיש לי חרדה (ואני מרגישה סחוטה כמו סמרטוט פיזית ונפשית), הדבר שאני הכי פוחדת ממנו הוא-מה היה קורה אם היו לי עכשיו ילדים.במיוחד ילדים קטנים.כי כשאת בחרדה זה נראה (לי לפחות) שאני לא יכולה לעשות כמעט כלום ואז אני ממש פוחדת ממצב בו תהיה לי אחריות על ילד.אני גם חושבת על ההריון-מה יקרה אם במהלך ההריון יהיו לי התקפים וכו'. את יכולה לספר לי קצת עלייך-בת כמה את וילדייך,האם היו לך חרדות בהריון,אחרי הלידה ואיך התמודדת/מתמודדת עם חרדה וילדים קטנים?? תודה, אור

היי מתוקה קודם כל אני בת 36 , נשואה לבעל מקסים ותומך ואם לשתי בנות , בנות 7,11 , שבתי הקטנה הייתה בת שנה התחלתי להרגיש לא טוב , מן שפעת וכאבי בטן , בחילות והרגשות של התקפי חרדות (היום בדיעבד אני יודעת שזה היה זה) , 8 חודשים עשיתי סידרת בדיקות מכף רגל ועד ראש וכמובן שהכל היה תקין , ואז מישהו אעלה את האפשרות שזה נפשי , אני נכנסתי ללחץ נוראי , "מה , אני משוגעת, מה אניצריכה פסיכיאטר? הרי רק משוגעים הולכים לפסיכיאטר , אבל שהבנתי שאין לי ברירה וזה המצב , התחלתי טיפול בפרוזק , שעשה לי תופעות לוואי נוראיות אבל אחכ השפיע פלאים , ואז בטימטומי הגדול זרקתי אותו לאחר 4 חודשים , ושוב חזר הכל בגדול , בקיצור מאז ועד היום ,אני עדיין בקטע של החרדות , ישנן תקופות טובות וישנן תקופות פחות טובות , אני חושבת שיחסית למצב שלי אני מאד פעילה , עובדת פעמיים בשבוע , לומדת 3 פעמים בשבוע , ספורטאית מקצועית (למרות שעכשיו אני די מנוטרלת בגל תופעות הלוואי של הסרוקסט) , ולמרות שיש לי אכזבה עצומה מעצמי שהגעתי לאן שהגעתי עם החרדות , ואני זקוקה לתרופות , החיים ממשיכים , הילדים למזלי לא כל כך מבינים מה עובר עלי , אני די מבלפת , אומרת :"כואב לי הראש" , או שאני קצת לא מרגישה טוב , אבל , את יודעת ילדים זה ילדים , הם חיים בעולם שלהם , ולמזלם הם גם לא זוכרים חוויות קשות , לטעמי , את יכולה לחשוב על ילדים , את לא נכה , נשים עם סכרת נעורים , ונשי עם מחלות קשות יותר יולדות ילדים בריאים והכל בסדר , החרדות יעברו לך באיזשהו שלב בחיים , אבל אם תחליטי לא להביא ילדים את מאד תצטערי , היום רב התרופות הן בטוחות לשימוש בהריון , יש לי חברה שילדה עכשיו ילדה מקסימה , עם סרוקסט וקסנקס כל ההריון , והכל עבר בשלום , לכן קחי את הדברים באיזי , קודם תשמחי שמצאו לך טיפול מתאים והולם , ואת מרגישה טוב , וגם אם לא , לא מתים מחרדות , (רק סובלים מזה) , החיים יכולים להיות טובים ומהנים מאד , גם אם ישנה בעייה מסוימת . שלך באהבה יונית

את באמת מקסימה. תודה ששתפת אותי. בטח שאני רוצה ילדים..פשוט את יודע הפחד..בגלל מה שעברתי עם החרדות.. לפעמים כשאת בתוך החרדה,את לא יכולה אפילו לקום מהמיטה.בגלל זה קצת חששתי-מה היה קורה אם עכשיו היתה לי ילדה קטנה שאני צריכה לדאוג לה..אבל אני מניחה שכשיש ילדים יש גם כוחות שמקבלים. למזלי יש לי חבר מקסים ותומך ומשפחה נפלאה.יהיה בסדר.. אני בת 26 בקרוב, וילדים אני רוצה רק עוד כמה שנים.(שנתיים,שלוש..).אני מקווה שעד אז אני אדע להתמודד עם החרדות ואז יהיה לי הרבה יותר קל גם להקים משפחה.(שזה חלומי..). תודה מתוקה, אור.