שתי בעיות, אחת מוזרה מאד והשניה קצת פחות...

בעצם, יש לי שתי שאלות. אחת ארוכה ואחת קצת פחות... אז ככה. אני בת 26, וכבר כמה שנים טובות שקורה אצלי משהו מוזר ביותר. אני אנסה לתאר את זה למרות שקשה להסביר במילים: אני פתאום, נבהלת מעצם קיומי. אני מוצאת את עצמי מהרהרת בעובדה שאני אדם שקיים וחי ונושם, ונמצאת כאן בעולם הזה, ופתאום נתקפת במן בהלה! פשוט בהלה מן העובדה שאני חיה. אני כאילו - "לא מבינה מה אני עושה כאן". מי אני ומה אני. קשה לתאר את זה, זה מפחיד אותי ברמה כזו שאני צורחת, במידה ואני לבד בבית למשל. אם אני עם עוד אנשים אני איכשהו מרסנת את הבהלה שלי אבל עדיין דואגת להבהיר ש"אני לא מרגישה טוב", למרות שפיזית אני מרגישה כרגיל. הבהלה היא בראש, ובדרך כלל הדופק מואץ. אחרי כמה שניות, פחות מדקה בדרך כלל, זה חולף. לפעמים כשאני נזכרת בזה, זה שוב מגיע. כאילו שכאשר אני "מזכירה" לעצמי את הבהלות האלו, אני שוב חושבת על "איך אני בעצם חיה ומה אני עושה כאן", ושוב נתקפת בזה. לפי מה שקראתי ושמעתי, התקפי חרדה הם משהו אחר. אז מה קורה לי? שאלה נוספת - אני בולימית כבר תקופה ארוכה - שבע שנים בערך. לא טופלתי אף פעם בשום דרך. האם זה יהיה בסדר לפנות ישירות לפסיכיאטר ולבקש טיפול תרופתי, ולוותר על טיפול פסיכולוגי? אני די משוכנעת שטיפול פסיכולוגי לא יהיה אפקטיבי. עדיף אולי לתת זבנג באמצעות תרופה שתפסיק את התיאבון המטורף לאוכל ואיתו את ההקאות. ?? תודה

הי שקד, בתור בולמית לשעבר , אני ממליצה לך קודם כל ללכת לשיחות אצל פסיכולוג, אפילו דרך קופ"ח במידה ויש בעיה תקציבית. בשיחות הללו תלבני את סוגיית השאלות הנפלאות שהתחלת לשאול את עצמך. מבחינתי זה אומר שהפכת להיות אדם מודע, עמוק ובדרך הנכונה לרוחניות. בעיית הבולמיה שלך זקוקה גם היא לטיפול ואולי עוד לפני הכל. אין לי מושג בת כמה את ומה הרקע שלך, אבל בתור בולמית הגעתי למצבים שפלים בחיי. אני מתחננת אלייך לגשת לטיפול לפני שיהיה מאוחר, ואני לא מפחידה אותך, כי ייתכן שדברים איומים מתרחשים בגופך ואינך אפילו מודעת להם. אני מקווה שתחלימי מהבולמייה ותטפלי בעצמך כראוי. אשמח לשתף אותך בדברים שחוויתי בתקופה המפלצתית הזו של חיי (במידה ותרצי) ביי הילה

לשקד שלום, התופעה שאת מתארת כנראה קשורה לקבוצת הפרעות החרדה, מן תחושה של יציאה מהמציאות ושינוי במצב התודעה. סבתי עליה השלום הייתה אומרת שתצבטי את עצמך.... כנראה מדובר בהתקף של חרדה חריפה שקשה להתמודד אתה ולכן יש תופעה של התנתקות. במונחים מקצועיים ניתן לקרוא פאניקה עם דה-ריאליזציה. אני חושב שכיוון שאת מתארת שתי תופעות אז כדאי לפנות קודם כל לאבחון ושמוע דעה מקצועית של פסיכיאטר או פסיכולוג או שניהם. הם יעשו הערכה מקיפה של כל האדם ושל כל הבעיות ויציעו לך דרך טיפולית וידונו איתך על ההצעה הטיפולית. חשוב שתתחילי בדרך, שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש