איך יודעים שצריך ללכת לפסיכיאטר?

כבר מספר חודשים אני שוקלת אם ללכת לפסיכיאטר, ואני כל הזמן מנסה להגיד לעצמי שאני יכולה בלי. אני כל יום מתמודדת עם חרדות שמשפיעות בצורה קיצונית על המצב רוח שלי, והאמת שאני רואה אנשים אחרים שמתמודדים עם מצבים יום-יומיים שגם אני עוברת אותם, אבל הם לא נלחצים ולא מתעצבים מכל דבר. ואני חושבת שזאת ה-בעיה אצלי - כל דבר מפריע לי, כל דבר מעצבן אותי, מדכא אותי...... ואני לא יודעת אפילו איך לבטא את הבעיה הזאת לפסיכיאטר, אני פוחדת שאני לא מובנת. בכלל, אני לא מבינה איך אנשים יודעים שהם צריכים טיפול תרופתי? הייתי שנתיים בטיפול פסיכולוגי, אבל הפסיכולוגית שלי אף פעם לא אמרה לי לנסות טיפול תרופתי. אז אני לא יודעת אם ללכת או לא, מה להגיד, למי ללכת, ומה יקרה אם אני ארגיש לא נוח עם הפסיכיאטר שבחרתי, אני פשוט פוחדת לעשות טעויות ........אני צריכה עצה. אורית.

שלום אורית. לדעתי בהחלט כדאי שתלכי לייעוץ פסיכיאטרי. אין לך סיבה לחשוש שהפסיכיאטר לא יבין אותך, מאחר ולצורך האבחנה הוא ישאל אותך המון שאלות (הוא ידגיש לך בדיוק מהם הדברים החשובים והרלוונטים), ותסמכי עליו שיש לו מספיק נסיון כדי לדעת אם את זקוקה לטיפול תרופתי או לא. אני גם "משכתי" תקופה די ארוכה לפני שהלכתי לפסיכיאטר, ובדיעבד אני מצטער על כך מאחר והמצב הלך והתדרדר, וחבל על כל יום של סבל! אני מטופל באפקסור כארבעה חודשים, ואני חייב לציין שהמצב השתפר בצורה ממש משמעותית: החרדות ירדו בצורה דרסטית, אני הרבה יותר רגוע, ודברים רבים שעיצבנו אותי בעבר - אינם מעצבנים עוד (אני לוקח הכל ב"איזי"). אז תנסי לפחות, כי הרי מה יש לך להפסיד? אייל

לאורית שלום, שאלתך חשובה ורבים מתלבטים באותה הבעיה. אפשר לתת תשובה מעט מתחכמת, רק כאשר תצאי מהפסיכיאטר תדעי אם "היה צריך" לפנות אליו. כלומר אם הוא ימליץ על טיפול סימן שהיה מקום לפנייתך.... כנראה שיש הבדל בין פסיכיאטר ורופא אחר, אנשים פונים לרופאים פנימים או רופאי משפחה, אורטופדים רק כדי להרגע ולהיות שקטים, אנשים עושים המון בדיקות ללא צורך רק בגלל חרדות, ללכת לפסיכיאטר יש לכך משמעות ואסוציאציות אחרות. בכל אופן אני חושב שכדאי ללכת לאבחון ולשמוע את דעתו של הפסיכיאטר בקשר לטיפול תרופתך אצלך, התועלת והנזקים האפשריים. אחר כך תוכלי להחליט. כמו כן יתכן והוא ימליץ לך שאין מקום לטיפול תרופתי. אם אשנה מעט את שאלתך - מתי ממליצים על טיפול תרופתי? התשובה השיגרתית היא כאשר ישנה פגיעה בתפקוד, כלומר כאשר אדם נמנע מלעשות דברים, מתכנס בביתו, התנהגותו משתנה באופן בולט אז יש מקום לטיפול תרופתי. אבל ישנם דברים יותר יחסיים, כאשר טיפול פסיכולוגי לא מספיק כדי להקל על המצב, כאשר אדם מבקש איכות חיים טובה יותר וכך הלאה. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

שלום אורית אני חושבת שהתשובה לשאלה שלך היא מאוד אינדיבדואלית. כל אדם מרגיש וחש מתי הוא זקוק לעזרה ומתי הוא יכול בלעדיה. ממה שתארת נראה כי את במצוקה ואינך מרוצה מאופן חייך. אני לא חושבת שאת צריכה להישאר בסיבלך ואת כן צריכה לקבל את כל הטיפול שמגיע לך. בחרדות ניתן לטפל ואין סיבה שאצלך זה לא יצליח. אם את לא מרוצה מפסיכאטר\ פסיכולוג מסוים את תמיד יכולה לבקש אחר- סך הכל את המשלמת ולא חתמתם ברבנות. לגבי הטיפול התרופתי, במידה ותפני לפסיכאטר- הוא אחרי היתרשמות ראשונית יחליט האם דרושה התערבות תרופתית או לא. יתכן שכלל לא תצטרכי זאת וגם אם כן זה לא סוף העולם וזה תמיד עדיף על סבל. אני מקווה שתמצאי פה תשובות לשאלות ואת תמיד מוזמנת לכתוב שלך, אריאל

גם לי היו התלבטיות אם ללכת לטיפול או וגם אחרי שכבר התחלתי לקחת כדורים חשבתי כמה פעמים אם המצב היה באמת כל כך גרוע, והאם באמת לא יכולתי להתאמץ קצת יותר ולפתור אותו בעצמי. אני סבלתי מדיכאון כ-4 שנים לפני שהחלטתי ללכת לפסיכיאטר. הייתי בתחילת הדיכאון שנה בטיפול פסיכולוגי והפסיכולוג לא אמר לי שאני סובלת מדיכאון, ולא הציע טיפול תרופתי. בגללו סבלתי במשך הרבה זמן ללא צורך. היום, אחרי 3 חודשים עם ציפראמיל, אני מרגישה בן אדם אחר לגמרי. טני הולכת גם לטיפול פסיכולוגי שמאוד עוזר לי. אני מרגישה מצוין, יש לי אנרגיות, אני ישנה פחות בלילה, הולת כל יום לחדר כושר, פוגשת חברים, מצליחה להתרכז באוניברסיטה. והכי חשוב- אני אופטימית!! זה אף פעם לא הייתי, גם לפני הדיכאון. כל המטען המעיק הזה לחלוטין ירד ממני. אני מצליחה להתמודד עם קשיים שעברתי בצורה הרבה יותר בהירה, אני מצליחה לראות גם את הטוב שבדברים, ואני מברכת על הרגע שבו החלטתי ללכת לפסיכיאטר. בכל מקרה, גם אחרי שהפסיכיאטר ממליץ או לא ממליץ על טיפול, את יכולה לחשוב על זה , לקחת כמה ימים, להתייעץ עם חברה טובה אולי. או איתנו.