פחדים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני רוצה לציין שזו הפעם הראשונה שאני מספרת את זה למישהו אז ככה אני בת 32 ויש לי ילדים קטנים, אני נשואה והכל בסדר בכללי, יש לי פחדים איומים אני לא נכנסת לים אני לא מצליחה להתגבר על הפחד אני לא יכולה להסתכל על הים מעל גשר קטן אני לא יכולה לראות את העומק יש לי מחשבות באותו רגע שאני והילדים שלי ניפול ואני לא יוכל לאציל אותם, אני יודעת לשחות אבל לא שחיתי בים מעולם. אחרי בילוי עם המשפחה בים, ואני מתאפקת עד גבול מסויים אני לא מסכימה שהילדים שלי הכנסו רחוק לים הכוונה עד שובר גלים אפילו לפניו בעלי לפעמים לוקח אותם בכל זאת וצועק לי שלא יקרה כלום ובערב מגיעים החלומות הרעים שהילדים טובעים ואני לא יכולה לעזור להם כי הפחד גובר עלי וזה מוציא אותי מדעתי. ויש עוד פחד ממטוסים טסתי פעם אחת לפני שהילדים נולדו ומאז אני מסרבת לדבר על טיסה למרות שהיו לי הרבה הזדמנויות אני פוחדת שדווקא המטוס שאני עולה עליו יפול. אני לא נוהגת בלי חגורת בטיחות אפילו אם זו נסיעה של דקה לבה"ס של הילדים אני מרגישה שאני בלי בגדים שחסר לי משהו בגוף . ויש לי פחד ממוות לא לי אלא מי ישמור על הילדים שלי והמחשבות האלה רצות לי יום יום בראש אני לא מרבה לצאת לבד רק עם כולם, המשפחה שלי או הילדים שלי כי אם יקרה לי משהו שזה יהיה איתם ששלושתינו נלך יחד, העיקר שהילדים שלי לא ישארו לבד בעולם האכזר יש לי עוד מה לספר אבל זה יותר מידי האם? זו לא שאלה נכונה אני יודעת שאני צריכה עזרה אבל יכול להיות שלא רק אני מרגישה את הדברים האלה ?
היי, לפחד זה טבעי.לכולנו יש פחדים.הפחד הוא בעיקר שחס וחלילה לא יקרה משהו לאנשים שאנחנו אוהבים. השאלה היא מתי הפחד יותר מדי משתלט על חיינו.מתי זה כבר לא פחד טבעי אלא חרדה. לכן זה מה שאת צריכה לברר אצלך.לדעתי כדאי שתפני לפסיכולוג או פסיכיאטר עלמנת לעזור לעצמך.כדי שתוכלי להנות מהחיים ולא לדאוג כל הזמן.כי העתיד לוט בערפל וחבל לפגוע באיכות החיים. בהצלחה, אור
שלום גלית וברוכה הבאה קודם כל אני רוצה להגיד לך שאת לא לבד ורובנו פה חוו חרדה כזו או אחרת כך שבטח ישנם כאן כאלה שיודעים בדיוק על מה את מדברת. מה שציינת פה הוא בעצם שני דברים: פוביה וחרדה. ההבדל בין פוביה לחרדה הוא שפוביה הוא פחד מדבר מסוים וספציפי כדוגמאת הטיסות והיים שציינת. חרדה, לעומת זאת זה מצב יותר מופשט וזה בעצם חשש ופחד מכמה דברי שלא ניתן בדיוק להגדיר אותם כמו החשש שלך מאבידה ומוות. אני חושבת שאת עצמך יודעת מה הפיתרון משום שציינת אותו. לחרדות ולפוביות יש טיפול ואין טעם ליסבול. שיחות עם פסיכולוג\ פסיכאטר יכולים לשפר את הרגשתך פלאים . עצם זה ששתפת אותנו פה ברגשותייך מראה שאת מחפשת פיתרון רוצה בו ולכן את גם תמצאי. ולגבי הפחד שלך שכתבת יותר מדי, ממש לא. אנו נשמח אם תמשיכי לכתוב פה ולשתף אותנו. בשביל זה הפורום הזה קיים תרגישי טוב, אריאל
לגלית שלום, את לא לבד, ואת לא לבד בין האנשים אשר סובלים כאב נפשי רב ואינם פונים לעזרה מפני שעל פני השטח הכל נראה בסדר. היכולת לתפקד כאלו הכל בסדר מעידה על הכוחות שיש לך ועל עוצמתך אבל רק מי שעבר דברים דומים יודע את עוצמת החרדות והכאב... תמיד יש לי תחושה של החמצה וחבל מפני שאפשר לעזור והדברים יכולים להיות יותר טובים ואיכות החיים הרבה יותר טובה. כפי שאת מתארת את הדברים כדאי לפנות לטיפול אצל פסיכולוג, לטיפול הנקרא טיפול קוגניטיבי. בעקרון זה טיפול אשר עוזר להרחיק את המחשבות והרגשות של הפחד על ידי הסבר ושינויים בחשיבה. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש