צרה צרורה-אבל חוקית!!

בנזודיאזפינים אני גבר בן 40,בריא פיסית,מבוסס,פרוד,אקדמאי שעסק במקצועו החפשי עד לפני כשנה וחצי.בשנת 1995,על רקע ארוע טראגי וכואב(שכול) הדרדרתי לאלכוהוליזם.מאוחר יותר,בנסיון להיגמל,התחלתי להשתמש בבנזודיאזפינים,על סוגיהם השונים,ופיתחתי תלות קשה וחמורה בהרבה מזו של האלכוהול.המצב הגיע עד כדי כך שנכנסתי למוסד גמילה סגור ושהיתי בו במשך חודשיים וחצי.כל זאת ללא הועיל.אפילו בין כתלי המוסד הצלחתי לשים יד על כדורים.בתקופת שהותי במוסד הייתי נטול כדורים,במשך כשבועיים, ואין בפי מילים שיכולות לתאר את תסמיני הגמילה האיומים.רוב החוסים במוסד היו מכורי הירואין ולתדהמתי נוכחתי לדעת שהגמילה הפיסית שחוו,הקריז מה שמכונה,היתה קלה וקצרה בהרבה.אני משתמש במנת אחזקה של 4 מ"ג קלונזפאם ליום,או 2 מ"ג אלפראזולם או מינונים מקבילים של בנזודיאזפינים אחרים.בנוסף אני צורך אלכוהול בצורה מזדמנת.להיגמל לא אוכל,ושאלתי היא מה צפוי לי במצב הדברים שתיארתי

שלום דביך הם קשים וכואבים אך אני חושבת שבעצם הפניה שלך לפה אתה מאותת שאתה רוזה לשנות את המצב ובמילים אחרות אתה זועק לעזרה. אני חושבת שאתה יודע מה צפוי לך אם לא תשנה את אורך חייך וזה דבר ראשון סבל. דפוס היתמכרותי ולא משנה איזו היתמכרות זה גורם למעגלתיות אכזרית של הרס עצמי, שנאה, התנהגות מסוימת וחוזר חלילה. אני מניחה שאתה יודע גם שישנם נזקים בלתי הפיכים למוח לדוגמה בשתיית כמיות מופרזות של אלכוהול ובעיקר בשילובם עם כדורים. לגבי התרופות הרגעה, אינני יודעת ספציפית על נזקיהם חוץ מעניין התלות שהם מפתחים. כמובן שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בכבד. אני חושבת שהדרך הטובה ביותר תהי ה לשוב לתוכנית גמילה או לחלופין לבקש סיוע נפשי. זה לא בושה ואתה כבר עשית את הצעד הזה. לא הלך פעם אחת ילך בפעם הבאה. אני מניחה שזה לא קל אבל עם יש בך את הרצון אז כבר עברת את המכשול הגדול ואתה בדרכך מעלה למעלה ההר המון בהצלחה

היי צרה צרורה אבל עדיפה. התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כפי שאתה נוטל מוכרות יותר מארבעים שנים והן בטוחות ועדיפות על התמכרות לאלכוהול. אלכוהול פוגע בכבד ובמוח ובאיברים נוספים וכדאי להמנע מכך ככול הניתן. מבחינת הנזקים צריך להבדיל בין נפש וגוף. נזקים גופניים אינם מוכרים. נזקים נפשיים כגון ירידה בעירנות ובריכוז, התנהגות של חיפוש התרופה....ההשפלה איתן וכך הלאה כמובן שאינם מומלצים.... כיום אני יכול להציע לך שתי דרכים ואפשר את שתיהן יחדיו. ראשית לרדת במינון לאט, לאט, לאט לאט. כל פעם לגרד מעט את הכדור וליטול מעט פחות, לגרד עם הציפורן וכל פעם שנטלת פחות לתת לעצמך ציון לשבח שחסכת לגופך ונפשך טיפה של חומר מיותר. הדבר השני והחשוב יותר הוא שיחות. אתה מציין שהתחלת עקב משבר נפשי, קיימות נטיות לתלות, אז כדאי להתחיל בשיחות או להמשיך בשיחות אם היית כבר פעם.... ישנן שיטות גמילה נוספות אולם הייתי מנסה לטפל בשורש הדברים בשיחות. שיהיה רק טוב ותשמור על קשר, גם קבוצה תומכת יכולה לעזור דר' גיורא הידש