היי אריאל התגעגתי!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
מה שלומך איך את מרגישה? אצלי אין ממש חדש תחת השמש.אני לוקחת 1/4 כדור פאסקט כל יום. נשמע מוזר לא? זה מה שאני בינתיים מוכנה לקחת. והסתדרתי איכשהו. היו פה ושם כמה ימי שמש נחמדים נהנתי עם התינוק שלי בחוץ.בימים האחרונים יש לי מין דאון כזה.מין ירידה במצב רוח. את הירידה אני לא מרגישה. אבל כשאני נמצאת במין דכדוך כזה, אחרי שבא שיפור במצב רוח, אז אני מרגישה שהייתי שם. אין לי מושג מה זה. למרות שפעם היה לי דיכאון לפני כ 4 שנים בגיל 20. כמובן שזה לא אותו דבר, אבל בכל זאת זה קצת מציק.יש לי את התסביכים שלי עם עצמי, שמורידים לי את המצב רוח.היום חברה טובה שלי מתחתנת, ואני כבר מתכוננת נפשית לחתונה, מפחדת שאני אתפוס איזה חרדה מפחידה כזאת שתגרום לי להתעלף אבל בכל זאת נכון להיום החרדה היא כמו איזשהי מפלצת שאני נלחמת בה. היא מאיימת , לופתת אותי מהגרון, מנסה להפחיד בעיקר עד מוות. אבל אני לא מתכוונת לוותר לה בקלות.אני יודעת שאם אני אקבל איזה התקף אני אצא ואחזור שוב.אני חייבת למען חברה שלי וגם למעני, הכי עצוב בכל העסק שאני באמת רוצה להיות נוכחת בחתונה הזאת.אני כל כך מקווה להתגבר על זה.אם אני אברח משם אני אזכור את זה ככישלון חרוץ ואין לי מושג איך זה ישפיע עליי. תחזיקי לי אצבעות
הי שרונה היקרה תמיד כיף לשמוע ממך. יתכן שהמצב רוח הרע בכמה הימים האחרונים נובע ממזג האוויר- אני לפחות יודעת שזה המיקרה אצלי ומחקרים הוכיחו שיש אנשים שהחורף משפיע עליהם בצורה הזו. שרונה, כבר עברת נראה לי את הגרוע מכל ולכן הטוב עוד לפנייך. את לא תתני לכמה ימים להרוס לך את המצב רוח ואת תצאי מזה. אני כל כך מסכימה בתיאורך את החרדה כמפלצת לופתת אך אנחנו נביס את המפלצת הזו עד עפר. יתכן ששרידה ימשיכו ללוות אותנו אך הם יהיו רק כצל ולא יותר מזה. שרונה, אני ממליצה לך לקחת איתך לחתונה כדור הרגעה בכיס לכל מקרה........גם אם לא תצטרכי להישתמש בו ( ואת לא תצטרכי) זה יהיה כמטריית הגנה בשבילך. תהני בחתונה ונסי לא לחשוב על החרדה אלה על איך אני מנצלת את הזמן נכון להנאתי. האופטימיות שלך מדהימה אותי תמיד- את מקסימה! שמרי על עמצך וספרי לי איך היה טוב? נ.ב אולי תדברי עם יונית. נראה לי שיש לך מה לתרום לה