היי אריאל

בוקר טוב (או בעצם צהרים) יום חדש , אולי ישנו טיפ טיפה שיפור , אתם מקסימים ועוזרים ותומכים כל כך , יש לי במשך היום עליות וירידות , אני יותר מחייכת ומתפקדת , מנסה לחשוב חיובי , טבלת היאוש מתקדמת , הקסנקס עוזר , הוא מחזיק אותי על הרגליים , אני משתדלת למשוך ולא לעלות על המינון המותר , לא רוצה להתמכר ולהיות גם חרדתית וגם מכורה , בבוקר קצת יותר קשה לי , בצהריים מתחיל להיות קצת יותר קל , הבנות חוזרות מבית הספר , יש רעש והמולה בבית , ואז אני לא מרגישה בודדה ולבד עם התחושות , ביום ששי (אם ארגיש יותר טוב) , אני אנסה לחזור לרכיבה , מספיק עם ההתבטלות והרחמים העצמיים , אבל אני יודעת שאם תחול נסיגה אני מאד אתבאס. מה שלומך? איך את מרגישה היום ? איזה כיף לדעת שאתם איתי למרות שאני לא מכירה אתכם אישית , אני מרגישה שכאילו אתם איתי כל הזמן , איך אפשר ליצור איתך קשר? ביי יונית

יונית, אני כלכך שמחה שיש קצת שיפור.את תראי שאת תצאי מזה כמו גדולה.עוד נצחק על הימים האלו. אנחנו כאן,תומכות בך,את לא לבד. תמשיכי להיות חזקה, אור.

אור היקרה תודה תודה ושוב תודה על העידוד והתמיכה הנפלאה ממך ומכולם , אתן ממש חברות טובות , לא משנה הפרשי הגילים בנינו ולא משנה המרחק הפיזי בינינו , הקשר וההזדהות כלכך תורמים לחברות , ממש לא יאמן , השיפור הוא ממש איטי וקטן , כל יום נמדד בשעות ובשניות ובדקות , הבעיה היא שאני גם כל כך פוחדת מתופעות הלוואי המגעילות הללו , שאני כל כך עירנית לגביהן , אבל ברור שאם התחלתי את הסרוקסט סימן שהייתי זקוקה לו ולכן אני לא מצטערת אם באמת הוא יעזור. האם את ניסית רק את הסרוקסט , או עוד תרופות , אני הייתי כבר גם עם פרוזק וגם עם אפקסור , היו תקופות שזה עזר והיו גם נפילות , אבל , אני מאמינה שאולי שנות החרדה האיומות שעוברות עלי יפסקו מתי שהוא ואני יחזור לדרך המלך , ידוע לך אם התקפי חרדות זו בעייה שנמשכת כל החיים או אולי מספר שנים , כרגע קשה לי לראות את האור אבל , אולי בעוד מספר שבועות אני אדבר אחרת. תספרי קצת על עצמך ואיך התמודדת ביי יונית

יונית המקסימה נכנסתי לפורום והתפללתי לשמוע בשורות טובות ממך והנה ההודעה שלך עודדה אותי וממש עשתה לי את הצהריים. אני כל כך שמחה על השיפור ואפילו אם הוא מנורי זה כבר משהו ואת צריכה להיות מרוצה מעצמך מאוד יונית כי בעבודה קשה שלך הצלחת להגיע למשהו וזה גדול. גם אם תהיינה נפילות , עכשיו את יודעת שאחריהם באות עליות ואת תראי שמצבך ימשיך עוד ועוד להישתפר. טוב שאת לוקחת את הקסאנקס ועם הזמן כשרגישי יותר מחוזקת תוכלי להוריד אותו. חזרה לרכיבה נשמע כמו רעיון מצוין וזה עוד סימן לכך שאת מחזקת- עצם זה שאת רוצה לעשות משהו. יוניתי, נסי בזמן שאת בבית בבקרים להעסיק את עצמך במשהו- ציור, כתיבה, מוסיקה כל דבר שיגרום לך להרגיש טוב עם עצמך. אני גאה בך מאוד ויחד אנחנו נעשה צעד ועוד צעד עד השיפור המיוחל תרגישי טוב. שלך, אריאל נ.ב אם את רוצה תכתבי לי לאימל ושם אם תרצי אתן לך את הטלפון שלי [email protected]

היי חמודה לצערי דווקא עכשיו שאני כותבת לך יש לי שוב נפילה , מן התקף חרדה שמשתלט עלי , ורק הקסנקס הוא שמוציא אותי מן ההתקף , כל האופטימיות שהייתה בי היום פשוט ברחה לי , ומחר נראה לי שוב כמו יום מאיים , יכול להיות שאני סתם מאשימה את הסרוקסט כי נוח לי להאמין שהוא זה שמחולל שמות בגופי ובנפשי , אולי זה בעצם החרדות שמהן אני סובלת באופן קבוע כבר שנים , ספרי לי איך התמודדת עם כל התחושות הגופניות הנוראיות הללו , ואיך הצלחת להעביר את השעות והימים , מקווה שיהיה יותר טוב יונית