האם אני

אם יש לי חרדות ואני מטופלת בכדורים האם אני חולה? האם אני במיעוט?(כמה אנשים נוספים יש כמוני)? האם זה יעבור מתישהו?או אולי לעולם לא? האם יש תקווה? האם אני חלשת אופי?פחדנית? האם כדאי בכלל להביא ילדים במצבי? האם אי פעם אהיה מאושרת??????? (לא היה לי דיכאון בכלל אבל החרדות יודעות לדאוג לזה).

כן , את חולה, בעיקרון את הביעוט, אבל כאן את חלק מרוב כמעט מוחלט, כולנו תקווה שעם טיפול תרופתי ופסיכולוגי זה אכן יעבור מתישהו, והרצון הוא לרדת מהכדורים כשנרגיש מספיק טוב, וחזקים כדי להתמודד בלי עזרה מהכדורים. כמובן שיש תקוהה!! פה כולם תומכים אחד בשני, וכולם יכולים לספר על רגשי משבר, אבל גם על רגעים טובים. למה את חלשת אופי?! כי יש לך בעיה ואת מודה בה ומטפלת בעצמך? נורא קל להאשים את עצמינו, אל בסה"כ זה לא אשמתו של אף אחד. הצעד הכי אמיץ והכי קשה הוא להודות בבעיה וללכת לטיפול ואת צריכה להרגיש רק הערכה כלפי עצמך שאת מסוגלת להיות חזקה למרות המצב הקשה שבו את נמצאת. בעניין הילדים אני לא יכולה לתרום הרבה ידע, רק שאני חושבת שכדאי להרגיש טוב ומחוזקים קצתלפני שמחליטים החלטות כבדות משקל. אני מאוד מקווה שתהיי מאושרת. עם עבודה קשה והתמדה בטיפול, תמיכה מאחרים ואמונה בעצמך אני בטוחה שאת מסוגלת להרגיש טוב ולנהל חיים טובים. שתרגישיחופשייה לחפש גם פה תמיכה. כאן כולם בעדך ואף אחד לא יחשוב שאת לא בסדר כי את המצב לא אידאלי. שיהיה רק טוב.

1. אני מאובחן כביפולרי אני לא חולה כי אני לא מרגיש חולה. 2. אוביקטיבית את לא חולה אם לא מכירים בך כאחת שמגיעים לה אחוזי נכות סובייקטיבית מדובר בהרגשה האישית שלך. 3. אם ביולוגית את יכולה להביא ילדים לעולם רצוי שתעשי זאת בסופו של דבר יש הרבה מאוד אמהות שסובלות מהפרעות חרדה. שאול

לטל שלום, כיום בבריאות הנפש אנחנו לא מדברים על מחלות אלא על קשיים והפרעות. בודאי שאינך משתייכת לקבוצה הנקראת חולי נפש או מחלות נפשיות, כאן מדובר על הפרעות אחרות שהחרדה אינה כלולה בהן. הדבר החשוב ביותר שעליך לזכור הוא שחרדות חולפות ואת תחזרי לעצמך ולכוחותיך ואולי תהיי אפילו יותר חזקה. כך שלא תשאלי את השאלות של הספקות שאת שאלת. הרבה אור ואהבה דר' גיורא הידש