אפקסור בהריון-לד"ר הידש

לד"ר הידש, תודה על תשובתך. אני לוקחת אפקסור כבר שנה ורבע מאז שהתפרץ אצלי דיכאון קשה. זה עזר לי לצאת מהדיכאון, למזלי. עכשיו אני רוצה לתכנן הריון וזה הנושא שהכי מטריד אותי, באופן טבעי (נושא התרופות-אני סובלת גם מכאבי ראש). הפסיכיאטר שלי אישר לי לרדת למינון של כדור אחד של 75 מ"ג ביום ("תנסי" -הוא אמר לי אחרי שאני שאלתי). עשיתי כך במשך כ-8 ימים ואח"כ הורדתי לחצי כדור ביום, על דעת עצמי. כנראה שטעיתי, כי נהייתי עצבנית נורא והרגשתי פתאום שאני שונאת את כל העולם ושונאת את כולם ורק רוצה לצרוח עליהם שהם מטומטמים, ביקורתית בצורה מחרידה, תוקפנית ואנטיפתית ונפגעת מכל שטות ובוכה בקלות (בעבודה יש לי גם לחץ-אני מזכירת חברה של 30 ומשהו איש שגם עונה לטלפונים - לא קל וחוששת מפיטורים אם יראו שאני לא עומדת בלחץ,אבל כשאני עם הכדור אני עומדת די יפה בלחץ). בתוך ה-8 ימים האלה לקחתי חצי כדור ולמחרת כדור שלם ואחרי כמה ימים שוב חצי ורק אז שמתי לב למה שקורה לי (היה לי גם מתח עם בן זוגי, שהשפיע) ולמחרת שוב לקחתי כדור שלם ואז הרגשתי שנרגעתי (זה היה בעבודה), כאילו לא קרה כלום, כמו מטה קסם. מדהים! חשבתי לנקות את הגוף, קצת לפני תחילת הניסיונות להיכנס להריון ולכן נהגתי כך עם הכדורים, אבל עכשיו שאתה אומר לי שבשליש הראשון של ההריון עדיף לא לקחת כלום, אני מאוד מודאגת. דיברתי לפני שבועיים עם מרכז המידע של אסף הרופא בטלפון והרופא שענה לי אמר שיום אחד אחרי שאני מפסיקה את הכדורים, אני יכולה כבר לנסות להיכנס להריון. זה לא כל כך נשמע לי, הרי התרופה עדיין בגוף, לא? הרופא הזה גם לא היה ממש סבלני ולהגיד לך את האמת, דבר כזה הייתי רוצה להתייעץ פנים אל פנים ולא בטלפון. שמעתי שיש גם מרכז ייעוץ כזה בבלינסון, מי מומלץ יותר , הם או הדסה הר הצופים ? אודה לתשובתך . אילת.

היי גם אני מתכננת להכנס להריון וגם אני סובלת מחרדות , בררתי עם המרכז הטרטולוגי בירושלים , הם מאד נחמדים ועונים יפה בטלפון לכל אחד , והם ענו לי שאין כל חשש להכנס להריון עם תרופות מסוג אפקסור וסרוקסט (גם בשליש הראשון של ההריון) , אבל אם את רוצה להיות בטוחה בכך , צלצלי אליהם והם ירגיעו אותך. אל תדאגי את לא הראשונה והאחרונה שבהריון עם תרופות כאלו בהצלחה יונית

יונית, תודה על תגובתך. אני בכל זאת חוששת, כי רק המחשבה שאולי בגלל התרופה יוולד לי ילד עם מום/ים מפחידה אותי. מצד שני, אני רואה איך אני מגיבה כשאני ללא הטיפול וזה גם מדאיג אותי כי אז אני פוחדת מפיטורים וגם מהתכסחויות עם בן זוגי שהיו רבות בזמן האחרון. אז תאמיני לי, אני כבר לא יודעת מה עדיף ?!!!! אני משתוקקת לילד כבר שנתיים ואין לי כבר סבלנות לחכות. חוץ מזה, לא מרגיע אותי שאומרים לי שאין לי מה לחשוש, אני לוקחת את זה בעירבון מוגבל. לא כל מה שהרופא אומר לך הוא נכון, את צריכה להפעיל שיקול דעת משלך גם. מקווה שלא הדאגתי אותך. אילת