דיכאון ממושך וקושי בסוגים מסוימים של חשיבה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני נמצא בשנות העשרים הראשונות לחיי, ובשלוש שנים האחרונות אני חש בשינוי במצב הרוח התמידי,מין דכאון סמוי. (לא חזק) ראוי לציין שכל זה התחיל בהדרגה ברגע שגמרתי עם כל המסגרות של הנעורים וכביכול יצאתי לחפש את עתידי. בתחילה הסברתי לעצמי שזה חלק מהתרצנות החיים וכשאתחיל לעבוד או ללמוד כל היום בצורה קבועה וממושכת המצב יסתדר, אז אמנם חשתי בשינוי סבירלטובה במשך הזמן אך עדיין זה לא מה שהיה פעם. בנוסף לכך , מה שמטריד אותי במיוחד הוא קושי מסוים בחשיבה עמוקה ואולי קושי בריכוז גבוה שתמיד היה לי. בעבר הייתי חובב גדול של חידות הגיון קשות , וספרים אינטלקטואליים, אך היום אני לא מסוגל לחשוב בכלל באותו להט ויכולת ניתוח שהייתה לי לפני כ3 שנים. אני מרגיש איזשהו "מחסום" בחשיבה. (וגם את זה הסברתי לעצמי כמו משהו דימיוני ולא בטוח) בכל אופן אני רואה את הקושי בחשיבה כמשהו שמתלווה למצב האפרפר שאני נמצא (אולי בגלל חוסר מסגרת קבועה בתחום לימודים או עבודה) קראתי בכל מיני מקומות שסימפטומים כגון אלה(דיכאון+קושי בחשיבה) יכולים לעיתים להעיד על התפתחות סכיזופרניה, מה שנורא מפחיד אותי. כמובן אדגיש שמלבד הדברים שהזכרתי אני לא מזהה שום סימפטום נוסף ממכלול הסימפטומים הכתובים. לסיכום, החלטתי לאחרונה להיות יותר מודע לזה ולהיוועץ בשלב זה באנשי מקצוע ברשת ,ואני מאוד מעונין לדעת מה זה יכול ליהיות? האם זו הפרעה מוכרת אחרת? תודה רבה מראש
ליוסי שלום, אחת המגבלות של הרשת היא שלא ניתן לאבחן מצב נפשי לפי מכתבים. עם זאת אני חושב שמחשבותיך נכונות, אין אלו סמנים של סכיזופרניה. הייתי מציע לך בכל זאת להגיע לפחות לאבחון של מצבך. כיום אני מאוד מעודד אנשים צעירים להגיע לטיפול נפשי (שיחות או תרופות). בשנות העשרים רוב האנשים מקבלים את ההחלטות החשובות בחייהם. בחירת בן/בת הזוג, מקצוע, וסגנון חיים-קריירה. היכן לחיות, בכפר, בתל-אביב או ניו-יורק, אלו הן החלטות חשובות אשר משפיעות על כל החיים לכן כדאילהיות במצב הנפשי הטוב ביותר. ולכן אני די לוחץ על אנשים צעירים להגיע לטיפול. חבל שיגיעו לטיפול בגיל 40 ויצטערו על החלטות שקיבלו. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש
