התמודדות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, חמותי סובלת מבעיות נפשיות ונוטלת מגוון של תרופות לאיזון והרגעה. בעלי, שהינו הבן הצעיר, מטפל גם בה וגם באחיו, שסובל מבעיות נפשיות ופיגור שכלי. עם השנים המצב מחמיר, והקושי שלנו בהתמודדות עם חמותי וגיסי הולך וגדל. בעלי מנסה לעשות כמיטב יכולתו לטפל במשפחתו, ואולם שיתוף הפעולה מצד אימו הינו מועט ביותר. היא אישה פאסיבית ותלותית המקבלת סיוע מסביבתה ודורשת יותר ויותר תמיכה מבעלי. אני צופה בבעלי כיצד הוא נקרע בין הצורך לטפל באימו ובין הרצון והצורך להמשיך ולקיים חיי שיגרה (עבודה ומשפחה) תקינים. החובה המוסרית המוטלת על כתפי בעלי הורסת אט אט כל חלקה טובה... :( כיצד מתמודדים? איך מנטרלים את ההשפעה הקשה שיש למשפחתו של בעלי על ניהול חיים תקין ורגוע ? איך עוזרים לבעלי לקחת את ההתנהגויות הקשות של אימו ואחיו (שחי במוסד שיקומי) בפרופורציה מבלי לקחת כל כך קשה ללב ? מבלי לתת לזה להשפיע עלינו ועל ילדינו ?
שלום רב, את מתארת קשיים רבים שהם אופייניים ל"דור הסנדביץ". הכוונה לאנשים אשר מטפלים בהורים שלהם ובמשפחת המוצא וגם במשפחתם וילדיהם. מדובר על קשיים אובייקטיביים רבים ולכן כדאי לחשוב על הקלה בתחום זה. בן משפחה נוסף שיכול לעזור, לשכת הרווחה וכדומה. יתכן שלבעלך קשה מאוד ולכן כדאי אולי לשוחח על הקשיים הרגשיים עם גורם מטפל בפסיכותרפיה. כפי שאת כותבת הקשיים של בעלך הם קשיים של כל המשפחה, שלו, שלך וכנראה גם של הילדים. לכן חשוב שתהיו ביחד ותתמודדו עם הדברים יחדיו. יתכן שחופש לסוף שבוע פעם בחודשיים והתנתקות מהסביבה יכולים לעזור, טיפול-שיחות משפחתיות יכולות לעזור. החשוב ביותר שתהיו מלוכדים כמשפחה ותתמכו זה בזה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש
