לגוגל

ואאי כל כך הזדהתי איתך בקטע של הבוקר את לא מתארת לעצמך....באפיזודה הנוכחית חודש וחצי קמתי עם תחושת בחילה ורפלקסי הקאה נוראיים,באפיזודה הראשונה הייתי יכולה להתעורר באמצע הלילה מסיוטים ולהקיא כל הלילה.אז ככה אני ואמא שלי מומחיות לתופעה,דבר ראשון אני הולכת לישון עם קלטת הרפייה,ליד המיטה אני מניחה תרמוס עם תה ופיתה בתוך שקית,מסתבר כשיש בחילה או את הקטע של קוצר נשימה זה ממש עוזר,אז קודם כל התחלתי פחות להתעורר בלילה ואם אני מתעוררת אני שותה קצת תה אוכלת מהפיתה ושמה קסטת הרפייה שבהמדריך שלי ליוגה הכין לי ובה הוא כל הזמן אומר משפטי אוטוסוגסציה.בנוסף שבוע שלם כל פעם שהתעוררתי ישר שמתי נעלי התעמלות והלכתי להליכה עם אמא שלי,זה מחזיר אותך קצת למציאות ולשוק של המעבר מהשינה ליקיצה,אז נכון לא פעם השתנקתי ברחוב ונראיתי כמו הומלסית עם מעיל ענק ועיניים מפוחדות אבל זה קצת עזר,בינתיים התקפות הבוקר עברו(טפו טפו טפו)כמובן שיש תזכורות פה ושם.היה לי היום יום ממש נחמד.עכשיו תקשיבי לי אל תעזבי את התרופות לאף בן אדם לא מגיע לסבול.תחליפי פסיכיאטר או תרופה ואין מה לעשות צריך להתרגל לתופעות לואי-הטעות שהייתי עושה זה שישר הייתי קוראת את ההסבר על התרופה וישר מכניסה לעצמי את כל התופעות לואי.תעזבי את זה.אני מעדיפה שירעדו לי קצת הידיים ולא לחוות דיכאון או התקפי פאניקה שזה גרוע פי70 מהתקפי חרדה.תנסי לעשות יוגה וספורט זה עוזר לתת שליטה על הגוף.אני עשיתי גם ביופידבק וזה עוזר לי לפעמים עם הקוצר נשימה,כשיש בחילות או תחושת בטן לא נעימה כדאי לאכול משמשים יבשים כאלו של טו בשבט.כמובן היום אני ביום טוב אז אני קצת יותר חזקה אבל אני מכירה את הימים הדפוקים האלה.אל תשבי בבית-זה ה-כי חשוב,אני היום ישבתי באוניברסיטה וחיפשתי עבודה מקום להתנדב,כל דבר שייתן לי סיבה לקום אליו בבוקר במקום לשבת בבית ולהכניס לי עוד חרדות מחלות ודכאונות חדשים-כי היות ואני לומדת פסיכולגיה הדבקתי לעצמי אתכל המחלות השונות.זה לא קל,זה מבאס,אני לא אשקר,אבל לא מגיע לאף אחד מאיתנו לסבול ואני בעד לעשות כל מה שאפשר.אם את גרה באזור חיפה אני יכולה להפנות אותך לפסיכיאטר שלי שהוא מנהל מחלקה ואם הוא הוציא אותי מהאפיזודה הראשונה שבה ממש לא יכולתי לתפקד הווה אומר 3 שבועות לא ישנתי ורק הקאתי וירדתי נורא במשקל ורעדתי כל הזמן ורק רציתי שאלוהים ייקח אותי או שיאשפזו אותי אז אם יצאתי מזה כנראה יש שם מישהו למעלה.אל תוותרי על התרופות.ושכולנו נהייה חזקים

שמחתי על תגובתך. זה קצת עוזר לדעת שאני לא לבד... לא ציינת מתי החלו התקפי הפאניקה לראשונה ומדוע? אני ,אגב,גרה רחוק מאוד מחיפה, ההמלצה שלך לרופא הייתה יכולה ליהיות מצויינת לפני כמה שנים. היום אני כבר פחות מאמינה שיש משהו או מישהו שיכול לעזור לי...ניסיתי שיחות, ביופידבק, תרופות...אני מניחה שמה שחיפשתי אז היה חום ואהבה ולא טיפולים קרים וקונבציונליים. גם לחטט ולנבור בעברי לא ממש עזר לי עם ההתקפים...היום אני די לבד, מעגל החברים סביבי מצטמצם, אני היום משתדלת לשנות את המצב, אבל במהלך השנים האחרות כשנטלתי תרופות, השתדלתי להמנע ממפגשים עם אנשים, וממצבים שבהם אני לא יכולה לקום וללכת לפי רצוני, למשל אם נסעתי עם עוד אנשים ברכב לא שלי, הייתי נכנסת להתקפים בנסיעה הלוך משום שהרגשתי שאני מאבדת שליטה על עצמי מצד אחד, ומצד שני אני מפחדת להגיד למישהו מה עובר עליי, כדי שאני לא אעשה מעצמי צחוק...כך שפשוט לא יצאתי ולא ביליתי, הרגשתי תשושה מאוד מהתרופות ויישנתי המון, הביטחון ירד, הרגשת הכישלון התעצמה, הרגשות של קינאה ודיכאון עלו על פני השטח בעוצמה רבה לאור ההתפתחות וההתקדמות של חבריי בחיים, תואר שני, חתונה וכו'...ואילו אני נסוגה אחורה... אני לא מוכנה היום לשמוע על תרופות לאור החוויות האלו. אני חייה בתחושה של החמצה, ואשמה שלא הייתי צריכה מראש "להתעסק" עם תרופות. שלא התאימו לי תהליך של החלמה שמתאים לי, אלא התעקשו שאקח תרופות, וכשהתלוננתי על סבלי, קיבלתי תשובה שזה נובע מהחרדה...יכול ליהיות שקיימת תרופה שמתאימה לי, אבל אני לא מוכנה לעבור את הסבל הזה פעם נוספת עד למציאת תרופה כזו...בכלל אני גם לא אוהבת את הגישה הזו. אני מעוניינת לטפל בפחדים שלי, להרגע, להנות, ולא להחביא אותם מתחת לפני השטח ולתכנת אותי להתנהגות מסויימת, כי הרי זה טיפול זמני וקוסמטי בלבד...במשבר הבא המצב יחריף. לכן אני חושבת שבחרתי בבחירה האמיצה יותר, לנסות להתמודד עם הפחדים. היום זה כבר נעשה קשה יותר בעקבות חוסר הביטחון העצמי שלי, המשקעים שנותרו בעקבות טיפול כושל, וחוסר הביטחון בשפיותי לאור החוויות עם הסרוקסט, וגם אני הייתי מפחדת שייקחו אותי לאשפוז שלא אצליח להחזיק מעמת את ההתקף, אבל מצבים אלו היו רק בהשפעת הסרוקסט והיום אני לא מרגישה עד כדי כך אחוזת טירוף. אני משתדלת לא לוותר. אגב, מדבריי אין להסיק שהסרוקסט הוא בהכרח מזיק. יש אנשים שהתרופה מתאימה להם ומשפיעה עליהם לטובה. ומונעת חרדה... עוד דבר, תמר אני מקנאה בך על היחסים הטובים עם אימך. לי לא הייתה את התמיכה הזו, יחסיי עם אימי מאוד לא טובים משחר הילדות, ובכלל בבית לא ממש הבינו מה קרה לי פתאום...כך שלא היה לי למי לפנות ועם מי לדבר. התביישתי בעצמי והסתגרתי. Google

עדיין לדעתי שווה לך לנסות,היום יש הרבה תרופות חדשות בשוק אני להתקפי פאניקה לקחתי קסנקס ופריזמה. באפיזודה הנוכחית הוא העלה לי את כמות הפריזמה ונתן לי גם אפקסור כי זנבות החרדה היו בלתי נסבלים.ובאמת באמת התופעות נעלמות אני בחודש הראשון הייתי מסטולה לגמרי הייתי נוהגת והעיניים היו נעצמות לי,והרגשתי מעין ניתוק כזה מהמציאות,דוקא אני חייבת לציין שאני שבוע לוקחת אפקסור וזה לא עשה לי יותר מידי תופעות לואי-אולי קצת כאב ראש וסחרחורת אבל זה שטויות,אני הכי שונאת בחילות נדודי שינה הקאות וקוצר נשימה.אפשר לעשות רשימה של התסמינים מהכי גרוע להכי פחות גרוע.....ודרך אגב אני חושבת שפחות עייפים אם אוכלים יותר אבל זה תלןי במינון של התרופות הרגעה אני לוקחת קסנקס0.5 בבוקר ובצהריים ובלילה 0.25.טוב כמו שאני אומרת לכל החברים שלי שמעשנים לי גראס בכייף לפחות הסמים שלי הם באישור משרד הבריאות.ודרך אגב החלטתי לחכות עוד קצת עם הבחור,עדיין יש לי ימים לא משהו ואני מעדיפה להתייצב מאשר שעוד חס וחלילה אני אקבל עוד התקפים ודכאון אם משהו לא יילך.אין מה לעשות לא בונים חומה ביוןם אחד...וזה שנגשתי לבחינות היה מבחינתי הישג,כי הייתי בטוחה שכל הסמסטר ילך לי כי יאשפזו אותי לפני זה...כמו שאת שמה לב אחת הבעיות שלי היא שאני יכולה להיות אקטיבית ומאוד שמחה ומצד שני מאוד מיואשת וקיצונית-ואם מישהו משתומם אני ממש לא ביפולרית....אני פשוט גינגית נוירוטית....טוב אני אעשה לי לעצמי דימיון מודרך ואני אלך לחברה לראות סרט אתם קולטים שאני 12 שעות כבר באוניברסיטה??????איזה כייף-בבית אני פשוט מתחרפנת....כייף לצאת ולראות אנשים שמחים ולראות את החיים שגם יכולים להיות נחמדים.ואסיים בשיר של עיברי לידר "כמה שיכול להיות לי טוב,כמה שיכול להיות לי רע..."וואלה אני כותבת ממש מלא...דר הידש באמת עליי אפשר לעשות דוקטורט הפסיכולוגית שלי לא יודעת מאיפה להתחיל.זה מה שטוב בפסיכיאטרים-את באה מבואסת ורועדת והם נותנים כדור ואומרים שיהיה בסדר....לעומת הפסיכולוגית שתחפש את הדפיקויות מגיל 3.ושוב אני בעד תרופות+פעילות-לא מלחיצה מידי+חברים טובים+בכי טוב לפעמים.....