דיכאון

היי השבוע חזר לי הדיכאון , יותר קל מפעם קודמת, אבל הוא חזר והתקיף .והפעם בלי מחשבות אובדניות. אני כבר לא יודעת מה לעשות? כשהרגשתי שזה לא יעבור מאליו דיברתי עם הפסיכולוגית שלי בטלפון, שאיך שהוא זה עבד, שזה גם דבר מאוד מוזר לי לפעמים, איך יש לה כזאת השפעה עלי.? אני חושבת שזה אף פעם לא יעבור לא יחלוף תמיד הוא יחזור בסוף, השאלה היא האם אני קוראת לו לחזור כי קשה לי לבד בלעדיו, חייתי איתו הרבה שנים והוא לא עזב?? מה קורה איתי? נהיתי פסיכית? תודה

למה לא להתייחס על זה כמו לאתף אסטמה בה ממרר לנו את החיים לתקופה והולך??? האמת שמעבר לכל החרא שיש בדכאון יש לו גם צדדים ש"טובים" לנו כמו למשל זה שאפשר לא לקום מהמיטה או לא לדבר עם אף אחד לא לעשות קניות או דברים שחייבים לא לנקות את הבית או ללכת לעבודה כי אנחנו חולים ולא מרגישים טוב. הוא אפילו נותן לנו את הפריבלגיה לשבת על מיכל של ליטר של גלידת בן אנד ג'ריס בתעם וניל עם אוגיות בפיג'מה מסמורטתת אחריי הרבעה ימים ללא מלחת בסלון מתונף בבהייה חסרת פשר או עניין בשידורים חוזרים ברצף של הגיע זמן לשון. בקיצור חמודה את לא משוגעת ואני הולכת לומר עכשיו משהו שאני מתעבת שאומרים לי אבל תבדקי עם עצמך למה הוא בה עכשיו מה הם הדברים שאת פוחדת או לא רוצה להתמודד איתם מה הוא נותן לך??? ובבקשה אלוהים שהרופא שלי לא יחזיר את השאלה הזאת עליי

לפרוזק היקרה. את יכולה לעשות שירות עצמי, לשאול את עצמך את השאלה וגם לענות עליה,... בדיכאון כמו בכל מחלה יש את החלק של הפינוק, כאשר היינו ילדים ונשארנו בבית יתכן מאוד שפינקו אותנו, בנוסף גם אמא נשארה בבית ולא הלכה לעבודה. ואף יתכן שקנו לנו גלידה אחרי ניתוח להסרת השקדים... יתכן שלמדנו את הדפוסים האלו של הפינוק לא אצלינו ישירות אלא אצל אח שלנו שהיה חולה... מה דעתך? את לא חייבת לענות לי....רק תחשבי על זה שבת שלום, דר' גיורא הידש

לעדי שלום, לצערי אצל כל אחד יש עליות וירידות, ומי שעבר דיכאון או חרדה רגיש ופוחד מהם יותר מ"כל אחד". רק בקשה אחת לי אלייך, אל תבואי בטענות אל עצמך! פעם שוחחנו על כך שדיכאון קיים רק אצל אנשים שיש להם מצפון (וכידוע פוליטיקאים עוברים ניתוח להסרת המצפון ואף פעם לא יהיה להם דיכאון). לכן, אל תאשימי את עצמך ואל תבואי אל עצמך בטענות. זה לא מועיל בכלום ואולי גם מזיק. את כבר יודעת שהדיכאון יעבור ותרגישי טוב, שבת זה יום מצויין להעביר את הדיכאון, שבת שלום. דר' גיורא הידש

גם אני רוצה

עדי היקרה את כלל לא פסיכית והמחשבות שלך מובנות מאוד. אני כל כך מבינה על מה את מדברת כי אני בדיוק באותה סיטואציה. בתקופה האחרונה ישנו שיפור גדול מאוד במצב הרוח שלי שהיה כבר שנתיים דכאוני. בדיוק אתמול הייתה לי שיחה עם הפסיכאטרית ואמרתי לה שאתמול הלכתי לקניות ופתאום הרגשתי הרגשת אושר אילעי שהציפה אותי. שמחתי מאוד אבל עד כמה שזה נשמע אבסורדי גם פחדתי נורא. לא הבנתי למה פתאום נהייתי מאושרת ( וזה כשעשר דקות לפני זה לא רציתי כלל לצאת מהבית ולא היה לי חשק לכלום). התשובה שקיבלתי היא שכנראה בגלל שאינני רגילה כבר להיות מאושרת זה הבהיל אותי ולא ידעתי איך לאכול את זה. אז אמרתי לפסיכאטרית שזה הגיוני מאוד משום שאני כבר כל כך רגילה למצב הדיכאוני שלי שקשה לי להתמודד עם האושר משום שאני חוששת שאני אחזור כמה צעדים אחורה. החשש הזה הוא כבר היה למציאות עבורי משום שבמהלך כל השנתיים האלה כל פעם שעשיתי צעד קדימה לקחתי שני צעדים אחורה. עדי, מה שרציתי להגיד לך בכל זה הוא שדברייך הגיוניים מאוד. יתכן וכבר " התרגלת" למצב הקיים ואת חוששת לצאת מהשיגרה ולחזור למשהו שבעבר היה כל כך מוכר לך אך היום הוא כזר בשבילך. את תצליחי לחזור להיות מאושרת ושמחה ואם את נשענת על עזרת הפסיכולוגית בשביל זה לא קורה כלום. טוב שמצאת לך את האדם שיכול לתמוך בך במצבי מצוקה וטוב שהיא שם בשבילך. תהליך היציאה מהדיכאון הוא הדרגתי ותמיד צריך לקחת בחשבון שתהיינה נפילות אך כמו הנפילות יבואו גם העליות . מקווה שעזרתי לך ואם תרצי לדבר אני תמיד פה!

עדי היקרה, כאחד שסובל\סבל רבות מדכאון אני יוכל לאמור לך כי לצערי עד כה לא גיליתי 100% של פתרון... העצה היחידה היא לנסות ולהחליף כדורים עד אשר נמצא הכדור המתאים ביותר ( טוב... גם ד"ר הידש חושב כך ) אני החלפתי עד כה 4 סוגי כדורים וכעת יתכן כי אני בדרך הנכונה. מקווה כי בקרוב מצבך יתייצב שנית. גיא אגב מי יודע מה היתרון של מאניה דיפרסיה על הדיכאון ????? תשובה מחר!!