אני מתה מפחד!

אני בת 15. יש לי כלב-שהוא הדבר הכי חשוב לי בעולם! אני אוהבת אותו יותר מכולם.הוא החבר הכי טוב שלי. בגלל המלחמה הקרבה אמא שלי הודיעה לנו שאנחנו נעבור לגור בזמן המלחמה בבית קרובים...שיש להם גינה והכל-אבל את הכלב שלי נצטרך להשאיר בפנסיון-כי הקרובים לא מרשים להכניס את הכלב-רק בגלל רוע לב לדעתי-אין לאף אחד שם אלרגיות-הכלב שקט ולא נובח אף פעם-אפילו כשדופקים בדלת והוא מאוד ממושמע.אני לא מבקשת שיכניסו אותו איתנו לממ"ד אבל לפחות שיהיה בגינה... אבל לא-הם לא מרשים. אני פוחדת פחד מוות מהמלחמה וזה מתבטא בסיוטים נוראיים בלילות.... אני לא יודעת איך אני אעבור את זה בלי הכלב.....אני פשוט לא יודעת! אני בוכה כל הזמן...ופוחדת נורא.... אפילו יותר מלי אני דואגת לו: בפנסיון הוא יהיה במעין אורווה בעלת פתחי אוורור-וככה הוא יהיה חשוף לגמרי לכל התקפה של העיראקים...אני לא יכולה לישון בלילות מרוב דאגה.אני בוכה המון-ואני מרגישה שאני מתחילה לשנוא את כולם... אני כבר משתגעת-מה לעשות???

שלום מיכל מלחמה זה באמת סיטואציה מפחידה ומאיימת וזו תגובה טיבעית לחלוטין לפחד. בכול זאת, אם ישנם סיוטים והפחד מישתלט כך שהוא מפריע לתיפקוד יש מקום לעשות משהו. רציתי לשאול אותך האם דיברת על כך עם ההורים או חברה? לפעמים עוזר לנו רק לדבר על החששות, לראות אולי חברותייך מרגישות אותו הדבר? גם לשוחח על כך עם המחכנכת או יועצת בית הספר זה אפשרי. אין לך במה להיתבייש- סך הכל הרבה מרגישים כמוך רק שלך יש אומץ להראות את זה. במידה וזה לא עוזר תמיד אפשר לגשת ליעוץ פסיכולוגי. שיהיה בהצלחה ואני מקווה שהמלחמה תסתיים עוד לפני שהחלה.....