חרדה ותרופות

אני בת 22 ולפני שנה עברתי משבר די גדול עם התקפי חרדה ופאניקה ויצאתי מזה (תןדה לאל)תוך 3 -4 חודשים והחיתה לי שנה מצויינת ויציבה שבמהלכה אף טסתי לחרכז אמריקה לבד,דבר שהיה מבחינתי ממש הישג,עברתי לגור לבד וממש הלך לי טוב בעבודה ולימודים.לפני בערך חודשיים ה"שדים" חזרו,המינון שאני נוטלת היום ממש שונה מאז,אני נוטלת 2 פריזמה ביום (0.2)קסנקס, ולקינוח הפסיכיאטר שלי הוסיף לי לפני 5 ימים אפקסור במינון 75 מ"ג.החרדה פחתה,כמובן שיש זנבות נחמדים כמו קוצר נשימה או בחילה אבל אני די מבואסת,ורוצה שמצב הרוח ישתפר.אני יודעת שדכאון וחרדה הם בני דודים,אבל קל יותר להתמודד עם תיוג של סובלת מהפרעת חרדה....בכל מקרה חסרה לי שמחת החיים שהייתה לי,והרגשתי ממש חזקה שהתגברתי על האפיזודה הראשונה שהשאירה אצלי טראומה.מה שמשעשע שאני סטודנטית לפסיכולוגיה...בכל מקרה עכשיו תקופת מבחנים איכשהוא עברתי אותם בסדר ויש לי עוד אחד.שאלתי,אני עדיין לא מרגישה הכי יציבה יש לי שינויי מצב רוח ולפעמים אני ממש מיואשת ותוך שנייה זה עובר לי מניסיון אני מעסיקה את עצמי מקיפה את עצמי בחברים וגם חזרתי הבייתה. החבר שהיה לי חזר מח"ול אחרי כמה חודשים שהיה שם אבל כרגע אנחנו לא ביחד וגם בתקופות כאלו אני מעדיפה להיות לבד ולא להתחיל קשר חדש.אני בטיפול פסיכולוגי,אני עושה ספורט ויוגה...אבל מתי יהיה כבר טוב??תוך כמה זמן האפקסור אמור להשפיע?אשמח לעידוד ותשובות

הי תמר קודם כל בהצלחה בבחינות. ועכשיו לנושא, תראי הפרעה חרדתית או דיכאון באמת יכולים בוא ולהעלם כשם שהם באו ואז כאשר הם מתדפקים על דלתנו שוב אנחנו נכנסים למין פחד תהומי של " מה יהיה אם זה לא יעזוב אותנו?". אני יכולה להגיד לך מנסיון שאל תלחצי מהעובדה שהחרדה חזרה כי זה עובר. עכשיו את כבר מצוידת "לקרב". את מכירה את הסימפטומים ויודעת בפני מה את עומדת וזו כבר נקודת פתיחה טובה יותר. נכון, זה לא מעודד ואולי אף מתסכל שזה חזר אבל כמו שזה בא זה גם ילך . בנתיים באמת נסי לארגן קצת זמן לך עם עצמך. עשי דברים שאת אוהבת ונסי כמה שפחות לחשוב על החרדה כי החרדה מהחרדה גדולה על החרדה עצמה ( אוף, אני בעצמי היסתבכתי עם המשפט עכשיו....) שיהיה טוב והמשיכי לעדכן אותנו נ.ב רציתי לשאול על מצבי הרוח שמשתנים אצלך. האם זה ממש מדקה לדקה? האם הם קיצוניים?

תודה על התשובה,אני יכולה להיות רגע אחד ממש מיואשת ואז אם מדברים איתי ומרגיעים אותי זה קצת יותר טוב.היו לי ימים שהחזקתי הכל בבטן כל היום והייתי חוזרת הביתה ופשוט פורצת בבכי של שעה,וזהו.טוב היום אני חייבת ללמוד ולא לעופף....וחברים אם יש לכם עוד מילות עידוד תנו לי אותם כי אני די זקוקה להם