בעיית סמים - מחפשת עצה מקצועית

מקווה שזה המקום המתאים ושתוכלו לתת לי עצות מועילות. וזה הסיפור: בחור בן 30, משתמש באופן יומי בחשיש וקוקאין הולך לעבודה אבל לא ממש מתמיד גר אצל ההורים וחי על חשבונם ההורים והאחות היו בפגישת יעוץ באל סם אבל בתכלס לא נתנו להם שום פתרון -אמרו שלהעיף אותו מהבית זה לא טוב ושכדאי ללכת לפסיכיאטר. הבחור כמובן מכחיש ואומר שהוא משתמש לעתים נדירות ולא מוכן ללכת לפסיכיאטר. מה עושים? האם יש אגודות נוספות שיכולות לתת עזרה או ייעוץ? פסיכולוגים שמתמחים בנושא?

גליה, כמו שכתבתי לך בפורום הפסיכולוגיה, לא נראה לי שתוכלו לעזור לו ללא הסכמתו. עדי

לגליה שלום, כמו באגודות של האלכוהוליסטים בארה"ב, הדבר החשוב הראשון הוא להודות שיש בעיה, כל זמן שהבחור מכחיש ואינו מודה בבעיה אז קשה מאוד לטפל בו והוא לא בא לטיפול. לצערי לעתים צריך לרדת מספיק למטה כדי להתחיל להעלות. השאלה הנוספת כמובן היא מדוע הבחור בורח לסמים, אם ישנה תשובה אז אולי אפשר לטפל בסיבה ולהביא אותו לטיפול בגלל סיבה זו ולא בגלל הסמים. לפחות בהתחלה. אבל באמת זו בעיה קשה וכאובה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

הדרך המועילה ביותר לדעתי לעזור לו להגמל ( גם אם היא מגעילה ואכזרית ) כרוכה בהגשת תלונה במשטרה נגד הבחור בגין שימוש בסמים. לידיעה כללית, בתי המשפט נוהגים שלא להטיל על נאשמים בשימוש בסמים " קלים" מאסר בפועל בעיקר היות ומבינים ומדובר בבעיה חברתית ונפשית\רגשית. תחת זאת, הם מחייבים את הנאשמים להשתתף בקבוצות טיפוליות בשרות מבחן למבוגרים ולמסור באופן רציף בדיקות שתן לבדיקת עקבות סמים וכן לבצע עבודות לתועלת הציבור בשעות אחר הצהרים. באם הנאשם עובר את "תקופת המבחן" של שנה ללא מעידות ותוך שיתוף פעולה ,תיקו במשטרה נסגר והרשעתו בדין נמחקת.עובדה זו מדרבנת צעירים מכורים לקנביס לשתף פעולה עם בית המשפט ושרות מבחן בהליכים. תקופת מבחן כזו עורכת כשנה ורוב המטופלים מצליחים להגמל משימוש בקנאביס. במקרים קשים של התמכרות פיזית לקנאביס נהוג להפנות את המטופלים לאשפוזיות שהינם מוסדות טיפוליים סגורים (בתנאי אשפוז) לתקופה של חודש ימים לצורך השגת "נקיון פיזי" מסמים. אני מכיר אישית אדם שצרך 30 שנה חשיש ואודות להליך המשפטי הצליח להגמל פיזית ונפשית. ברור לי שהפתרון המוצע הוא קשה ביותר אך מול האלטרנטיבה של המשך צריכת קנבוס. אמצעי לחץ נוסף : הגשת בקשה לצו הגנה כנגד הבחור בבית משפט לענייני משפחה. מבלי להיות שיפוטי להוריו הזכות לנהל אורח חיים מכובד ולא להיות שותפים סמויום לעברות של אחזקת סמים. אגב לא חייבים להפעיל את הצו אבל ניתן להשתמש בו בגורם מרתיע שידרבן את הבחור ל" התרחק " מהסם אחרת עלול לשלם מחיר תנאים אלה עשוים ליצור מוטיבציה חיצונית להפסיק את השימוש בגראס ולפתוח חלון הזדמנויות להפנותו לפסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי חלופי אלטרנטיבי במידת הצורך (במקביל להשתתפות בקבוצות טיפוליות ) בהצלחה דניאל אם משהו לא ברור אשמח להבהיר. אגב שמעתי שראש החוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב (שהינו פסיכולוג קליני ) מתמחה בטיפול בהתמכרויות.