לכולם...

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

28/01/2003 | 08:16 | מאת: אריאל

שיהיה לכם יום מקסים. מישהו יודע מה עם שרונה ושירה? אנא השמיעו קול, אני דואגת...

29/01/2003 | 20:01 | מאת: יונית

היי אריאל מה שלומך? שלומי ככה ככה , אתמול (ביום הבחירות) דווקא עשינו חיים , נסענו עם חברים לטייל , נהננו מאד מהטבע , ואח"כ אכלנו במסעדה לבנונית , בקיצור , היה אחלה , אבל לקראת הערב ... פתאם התחלתי שוב להרגיש רע , בקיצור , ישנם שעות טובות וישנן שעות רעות , וכמו שהצעתם לי אני ממשיכה להתמודד עד שימאס לי לסבול. בכל אופן רציתי לשאול אותך שוב על הסרוקסט , למרות שזה מאד אינדוודואלי , האם היו לך תופעות לוואי קשות , ואם כן מה הן היו? אני מאד מפחדת שאם אתחיל תרופה חדשה ארגיש יותר רע מאשר עכשיו , כי עם מה שיש לי עכשיו לפחות אני יודעת להתמודד , ועם תופעות חדשות אני מאד אבהל . בכל אופן זה מה יש אני לא עצובה ולא שמחה אלא מנסה להנות מהטוב ולא לסבול מהרע ספרי לי איך עבר היום עליך ביי יונית

30/01/2003 | 08:08 | מאת: אריאל

הי יונית אצלי, כמו אצלך יש גם תקופות טובות יותר ופחות. ביום הבחירות ישבתי עם שתי חברות לעשות עבודה ענקית שיש לנו לנגיש בשבוע הראשון של הסימסטר השני. אחר כך חזרתי בערב הביתה והלכתי עם משפחתי לבחור. קרה לי שם משהו שגרם לי שוב לראות עד כמה אי רגישה ועד כמה תגובותיי אימפולסיביות לפעמים. רציתי אני לנהוג לקלפי ואחרי שיכנועים רבים אמא שלי נתנה לי ( פני כחודש בערך הוצאתי רשיון בגיל 24ואני חייבת בחודשיים מלווה). כשהגענו היה עמוס ולא היה הרבה מקום לחנות אך אני התחלתי לתמרן את הרכב. אמא שלי נורא נלחצה כי מאחורה היו עוד כלי רכב שרצו לעבור והתחילה לצרוח עלי שאני אתן לה לעשות את החנייה. נורא נעלבתי , לקחתי את פתק הבוחר שלי והלכתי לבד לקלפי והחלטתי שאני לא חוזרת איתה באוטו וחזרתי לבד ברגל הביתה - מרחק 20 ד' מהבית. עד היום בבוקר לא דיברתי עם אמא שלי והיום היא התחילה להתחנף אלי. את צריכה להבין שאני מאוד אוהבת את אמא שלי ואני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה אבל היא הסטרית בצורה חולנית לדעתי. היא מפחדת לתת לי לנהוג בגשם, כשרטוב,בשעות עומס והרשימה רק החלה. בעצם, אני לא זוכרת מקרה אחד שהוא מרצונה אמרה לי לנהוג או שלא הייתי צריכה להתווכח איתה על האפשרות שאני אנהג. אמרתי לה שאם היא לא תתן לי להתנסות בהניגה בגשם, בחניות וכו' אני גם לא אדע בחיים אך היא בשלה. נמאס לי כבר. אני עובדת ולומדת כל כך קשה ואני רוצה גם קצת להנות ( ובשבילי הנהיגה היא כרגע הנאה). אני כבר יודעת שאין עם מי לדבר ושחבל על המילים כי היא לא תשתנה אבל זה נמאס לי. היא הורידה לי את כל החשק לנהוג ואני כבר לא רוצה לנהוג יחד איתה. המצב רוח שלי בכלל ירוד בתקופה האחרונה כי עוד מעט חופשת הסימסטר ניגמרה וחוץ מלעבוד כמו חמור וללמוד לא עשיתי כלום. גם היום אני הולכת לחברותיי להמשיך את העבודה וכל שישי שבת ילכו לי על מערכי שיעורים ומבחנים בבית ספר בו אני עובדת. זהו, אז זה מצבי הלא כל כך אופטמי. אני מקווה שזה יעבור מהר כלעומת שבא. יונית, סליחה אם רשמתי מגילה פשוט הייתי חייבת לכתוב זאת איפה שהוא יום טוב..... נב. לגבי הסרוקסט, באמת שאנני זוכרת תופעות לוואי קשות או מיוחדות מלבד עלייה במשקל ועייפות קלה