רוצה לבכות

היי, היום חגגנו לבני יום הולדת-הוא בן שנה ושיהיה במזל טוב. אני מאוד שמחה אבל יחד עם זאת מרגישה צורך עז לבכות-אני נחנקת תוך כדי הכתיבה. פתאום ניזכרתי בהכל -כל הלידה הטראומטית עלתה לנגד עיני וכן כל הסבל שבא אחריו וההזדקקות לכדורים. אני עצובה ובא לי לצרוח מכאב-אבל אני עוצרת את הבכי כי ילדיי נימצאים איתי. רע לי שגב

היי שגב, מזל טוב, הרבה אושר ושמחה עם הילדים. בשנה הבאה יהיה יותר טוב הידש

שגב, גם אני סבלתי (ועדין סובלת) מדכאון אחרי לידה. אני מיתמודדת עם ההרגשות אלו יום-יום, אבל מתפקדת רגיל. הכי הרבה עזר לי לדבר על זה, לא לשמור את זה בבטן. בעלי לא מבין את ההרגשה , לא מבין למה זה קרה לי (בסה"כ ילדים זה שימחה...) אבל הוא מאוד עוזר ומאוד תומך. אומרים שעם הזמן זה עובר. תחזיקי מעמד ! תכתבי לנו. ספרי הכל. חנה.

היי שגב מקווה שתרגישי מחר יותר טוב , ישנם ימים כאלו , אבל זה עובר , תתנחמי בעובדה שישנם מאות אלפי מיקרים כאלו , כי בסך הכל , אנחנו הנשים מתמודדות יום יום עם דברים שגברים לא מבינים , לטפל בבית , לטפל ולהעניק אהבה לילדים , להיות נשות קריירה (או במקרה שלי להצליח בלימודים) , וגם לא לקטר , בקיצור , לא קל .אבל , כמו שכתבת לי פעם , המלחמה קשה , אבל לא בלתי אפשרית , לכן נסי להתעודד, לראות את האור , למשל להודות למזלך הטוב שיש לך שלושה ילדים מקסימים ( אם אני זוכרת נכון) , ולחשוב שעוד שנה או אפילו פחות , המצב ילך וישתפר. בכל אופן תעדכני ותכתבי אנחנו פה יונית

ערב טוב, תודה על המילים החמות. אני סובלת מחרדה ולא מדיכאון לאחר לידה.אין לי מושג מה עדיף אבל זו האבחנה. בעלי לא מבין כל מה שקורה לי וההתמודדות היא שלי ורק שלי. מקווה לימים טובים יותר ושוב תודה שגב

שגב היקרה אני כל כך מבינה לליבך ואני רוצה לחבק אותך חזק חזק . אני מניחה שכשתמצאי את הזמן הנכון ולא תוכלי לעצור מבעדך יותר אז הדמעות תצאנה וטוב שכך כי זה צריך לצאת החוצה. אל תלחמי בזה פשוט תתני לזה ביטוי כי זה מרמז שקורה תהליך חיובי כל שהיא משום שאת מעוניינת לפרוק את אותם מטענים שליליים ולהמשיך הלאה. עברת טראומה קשה וזה טיבעי שרגישי ככה ואחרי שתבכי תחושי הקלה גדולה. קחי לך קצת זמן עם עצמך עכשיו וכשזה יבוא זה יבוא....בנתיים אני פה כל הזמן ואם תרצי לדבר אפילו בטלפון אין שום בעיה היי חזקה ומחכה לשמוע מה שלומך שלך, אריאל

תודה נשמה טהורה. אמרתי לך כבר שאת מקסימה?אם לא אז קחי את המחמאה אלייך ברגע זה. אומרים שגברים בוכים בלילה.... ואני בכיתי במקלחת(כדי שהילדים לא ייראו) אפילו לבכות במדינה הזאת-אי אפשר. תודה על הכל שגב

היי שגב, קודם כל מזל טוב!!! דבר שני - אם את מרגישה צורך עז לבכות אז תבכי! אל תשמרי הכל בבטן! זה לא טוב! תמצאי לך חצי שעה פנויה (אפילו בלילה, לפני השינה, אפילו בצ'ט...) ותחשבי על כל מה שמפריע לך ומכאיב לך ואם עדיין תרגישי צורך לבכות אז תבכי! אח"כ את תרגישי הקלה גדולה. זה כ"כ לא נורא שהיית זקוקה לכדורים ולעזרה. בזכות המצב הזה הכרת את עצמך יותר טוב, הכרת אותנו (הכי חשוב!!!) ואת יוצאת מהמצב הזה יותר מחוזקת! ולמרות כל מה שעבר עליך את עדיין מגדלת 3 ילדים, עובדת ומצחיקולה! ומהלידה הטראומטית הזאת יצא לך ילד מקסים!!! וזה שווה הכל. ואל תשכחי שכולם בפורום ובצ'ט אוהבים אותך!!! ותמיד נהיה איתך (עד שיימאס לך...כמובן) שלך, יפעתי.

לעולם לא יימאס לי מכם............אתם איתי לטוב ולרע אין הרבה אנשים כאלה. דרך אגב-הצלחתי לראות עבודה אחת שלך בתפוז-את הסבתא המקסימה. פשוט אדיר-לא ראיתי דבר כזה. איך אני יכולה לראות עוד עבודות שלך? כי אני מבינה שאליי את עדיין לא מוכנה לבוא?! אוהבת שגב