סתם רציתי לספר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הייתי שירה עם הציפראמיל אבל ראיתי יש פה עוד "שירה"-ות אז אני שירה 59 מעכשיו. לפני שבוע חזרתי לגור אצל ההורים שלי, שזה די לא נוח, ואני מתגעגעת לגור בת"א ובעיקר לשני החתולים המקסימים שי שנשארו עם האקס, אבל חוץ משני אלו, שאין כרגע הרבה שאני יכולה לעשות כדי לשנות, הכל די בסדר. אני נפגשת הרבה עם חברות, והן מאוד תומכות בי בעיקר בכל מה שקשור לרצון שלי לרדת במשקל, גם מתעניינים בסיבה לפרידה ונוטים לומר לי הרבה שהוא לא היה לרמתי. אני לא אוהבת לחשוב ככה, אני מעדיפה לחשוב שפשוט חיפשנו דברים שונים, וטוב שזה נגמר עכשיו(כמו שסבתא שלי אמרה- בשעה טובה). עדיף שזה נגמר עכשיו ולא יותר מאוחר כי זה בכל מקרה נועד לכישלון. מחר אני הולכת לחדר כושר פעם ראשונה ואבא שלי ממש מעודד אותי ללכת ולרדת במשקל ואמא שלי כל הזמן חותכת לי סלט כדי שיהיה לי תמיד מה לאכול, וזה נחמד, כי אני לא צריכה להתמודד כרגע עם יותר מדי פרטים קטנים. ההורים שלי הציעו שאני לא אעבוד, שזה מאוד מפתה, ומצד שני אני בן אדם די עמצאיו קשה לי לחיות על חשבון אחרים. הפסיכולוגית שלי גם מקסימה ומאוד מעודדת אותי ואני מרגישה מאוד פתוחה איתה וכל פגישה היא הקלה והתקדמות. אני ממש מרגישה שמשבוע לשבוע מצבי משתפר. אפילו הרופאת משפחה החדשה שלי כשאמרתי לה שאני לוקחת ציפראמיל שאלה איך אני מריגהש וקצת היו לי דמעות כי זה היה יומיים אחרי שעזבתי את הדירה והיא הייתה מאוד עדינה ואמרה שאני מקבלת טיפול טוב ועוד כמה ימים השמיים יהיו יותר בהירים. כל החברות שלי מחבקות אותי המון ומתעניינות כל יום מה שלומי ואם קשה לי, וזה מרגש אותי מאוד כי עד עכשיו הייתי במערכת יחסים שבה הייתי בתחתית סדר העדיפויות. כל פעם שאני חושבת על כמה חברות שלי תומכות בי עולות לי דמעות בעיניים גם עכשיו. אלו שיודעות על הטיפול במיוחד, ואלו שלא יודעות גם מתקשרות יותר ומזמינות אותי. יש לי חברה מאוד טובה שיודעת על הטיפול ולה יש חברה שני מכירה אבל אנחנו לא קרובות ולא נפגשות הרבה, והיא אמרה לי היום ככה ממש בלי קשר לכלום" הוא לא היה לרמה שלך. אבל את ידעת את זה, נכון?!". שזה מחמם כי היא לא מכירה אותי טוב ובכל זאת היה לה חשוב לומר לי את המשפט הזה. בכל מקרה. נאה לי שהשמייים באמת מתבהרים.
לשירה שלום, כל הכבוד! אני מאוד מעריך את יכולתך לראות את הטוב ולהוציא את הטוב מכל מצב. קצת בהומור ואני מקווה שלא הגזמתי, גברים הם כמו אוטובוס, אחד בורח ואז השני בא.... רציתי גם להפנות את תשומת ליבך ולשאול מדוע החברות נחמדות אליך? מה את חושבת? אני חושב שהרבה מאוד בגללך ובגלל האופי שלך, תחשבתי על זה, אני חושב שלא כל אחד היה מקבל יחס כזה מהחברים. שיהיה רק טוב, וכיף לדבר איתך ביי הידש
הי חמודה אני מאושרת לשמוע את החדשה הטובה. נפלא לראות אותך מתעודדת ומעודדת, עם המון תמיכה והבנה מסביב. תמשיכי כך זה נהדר שלך, אריאל
זה מאוד מעודד אותי גם לכתוב פה כי אני וידעת שאקבל רק חיזוקים מאנשים שיודעים איך זה מרגיש כשהחיים שלך כאילו נוזלים בין האצבעות ולא בשליטתך. אני לא חושבת כרדע למה חברות שלי מתייחסות אלי כך, אני פשוט שמחה שזה המצב, זה לא יתרום לי כלום אם אתחיל לחשוב מה היה אם לא. זה מדהים איך בדר"כ, בין חברים אף אחד לא אומר לשני"אתה מדהים" "כולם אוהבים אותך", זה משהו ששיך יותר למערכות יחסים זוגיות, בין חברים מדברים על דברים אחרים, לא על היחס אחד לשני. עכשיו, בגלל המצב שלי, כל החברות שלי ממש מזכירות לי איזה בן אדם אני. חברה אחת שלי הייתה ממש מופתעת שסיפרתי לה למה אני בדיכאון, על כל המחשבות השליליות על עצמי, והיא ישר אמרה ממש בלי לחשוב פעמיים:"ברור לך שזה לא נכון?! יש מסביבך רק התפעלות..". שכמובן גרם לי לפרוץ בבכי באותה שנייה. זה מריגש לי מאוד טהעי שיש ליחברים שתומכים למרות שזה מרגש אותי. לפני הכדורים היו לי רגשי אמשה על זה שיש מי שמייחס אלי טוב, עכשו זה נראה לי טבעי לחלוטין להתקשר בוכה לחברה כשקצת רע לי, ולבוא כשמזמינים אותי וגם להזמין את עצמי אם לא מתחשק לי להיות לבד. אני חייבת לומר שאני מאוד שמחה שלמרות החששות שלי מהכדורים, אני שמחה מאוד שאני לוקחת אותם, אני שמחה שאני בטיפול, ולמזלי, אני שמחה שמי שבחרתי שיטפל בי גם מתאים לי. אני לא רוצה בכלל לדמיין ליזה תהום הייתי נופלת אם לא הייתי מטפלת בעצמי. תודה על בית החם ועל התגובות המעודדות.
http://entertainment.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=poll.results&id=2624
אני לא בטוח לגבי החברים...לדעתי כולם אינטרסנטים מה שההורים חושבים לדעתי זה מה שקובע וחוץ מזה מי אמר ששמנה זו בעיה?? אני חושב ששמינה זה יפה. האופי זה מה שקובע ולא משנה שמן/רזה בהצלחה חמודה
